זודי

זודי נזכר לראשונה בשטר ההקדשה של קוצנה אמירג'יבי למנזר אולומבי, המתוארך לראשית המאה החמש עשרה, ומופיע בכמה מסמכים מן המאות השבע עשרה והשמונה עשרה. ב־1639 העניק אלכסנדר השלישי, מלך אימרתי, שני בתי צמיתים שחיו בזודי לאב המנזר פיליפה צרתלי, וב־1771 הקדיש הנסיך דוד בית אחד מן הכפר למנזר ג'רוצ'י. זודי ואולם־המבצר של אצילו מסומנים גם במפותיו של ואחושטי בגרטיוני, ואף יוהאן גילדנשטדט מזכיר את הכפר.

לפי החלוקה של שלהי ימי הביניים נכלל זודי בדגל השני, „העליון“, של ממלכת אימרתי; בחלוקה המנהלית הרוסית של המאה התשע עשרה השתייך לחברה הכפרית צירקוואלי שבנפת שוראפאני בפלך קוטאיסי, וב־1930, לאחר שבוטלו הנפות, הועבר לנפת צ'יאטורה.

בשטח הכפר מוטלות חורבות מבצר בית קאוולאשווילי — הנקרא גם מבצר זדובני — ושרידי כנסייה עתיקה. כאן גם מערות הקארסט ברגוואדזאביסקלדה, חוודלידזאביסקלדה, ג'רוצ'ולי וטארוקלדי, הידועה כמערת הראצ'ים, ומרחץ של מים גופריתיים.

מבין האתרים הארכיאולוגיים בולטים שלושה. סאמגלה קלדה היא מערת קארסט מן הפלאוליתי על הגדה הימנית של עמק הג'רוצ'ולי דמוי הקניון, בין מערות סאמרצחלה קלדה וג'רוצ'ולי; היא נתגלתה ב־1962 ונחפרה בשנים 1963–1967. שכבתה התחתונה היא מן הפלאוליתי התיכון: נמצאו בה עצמות דוב מערות, ביזון, יחמור, איל אדום, תאו קווקזי ואיל ענק, החומר שייך למוסטרי התיכון, והמערה שימשה מדור ארעי לניאנדרטלים.

סאמלה קלדה מוטלת על הגדה הימנית של הג'רוצ'ולי והיא אתר מן הנאוליתי ומתקופת הברונזה הקדומה; חפירות נערכות בה מ־1959, והאתר שייך לתרבות החקלאות הקדומה. סאמרצחלה קלדה נמצאת בין זודי לדארקוותי, על הגדה הימנית של הג'רוצ'ולי, שש מאות מטרים מעל פני הים; מקורה קארסטי, היא נחפרה בשנים 1963–1966, ותועדו בה שלוש שכבות תרבות.

מפקד 2014 מנה בזודי 1,483 תושבים.