קולאשי

קולאשי מופיעה במקורות במאה השש עשרה והייתה מרכז נחלתו של בית מיקלאדזה. במקום שעד היום קוראים לו שדה הצליבה עמדו ארמונם, מבצרם וכנסיית הצליבה, ששימשה מערת קבורה למשפחה. בעת ניקוי תקרת הקמרון של אותה כנסייה נמצאו תחת שכבת הטיח ציורי קיר מן המאה השש עשרה.

בית ספר בן שתי כיתות הקים ב־1895 הנדבן היווני קונסטנטינה קורנארס, שהאנשים כינו אותו קונסטנטינה הרופא, והוא עצמו ניהל אותו עד 1902; בית הספר נושא את שמו ולומדים בו גם תלמידים ממלאורי ומחונג'ולאורי. עד 1926 מנתה קהילת קולאשי ארבעה כפרים, 11,434 נפש ו־32.3 קילומטרים רבועים. מעמד עיירה ניתן לה ב־26 בינואר 1961; בשנים הסובייטיות פעלו בה מפעל אריגה, מפעל לחם וטכניקום וטרינרי.

בתחילת שנות ה־1970 חיו בעיירה יותר מחמשת אלפים נפש, רובם יהודי גיאורגיה, ושני בתי כנסת היו פעילים; מסוף שנות ה־1970 החלו היהודים לעלות לישראל. מפקד 2014 מנה בה 1,702 תושבים.