זמו אלווני

הוא שוכן במישור האלזני, בצדו השמאלי של נהר האלזני, בגובה 460 מטר מעל פני הים, 9 קילומטרים מאחמטה.

בראשונה היה כאן שדה אלווני. במאה השש־עשרה העניק לוון, מלך קחתי (1520–1574), את השדה לבני תושתי, ואולם לפי כתב החסד של תיימוראז השני ואירקלי השני משנת 1757 השתמשו בני תושתי בשדה למרעה בלבד. למקום של ישיבת קבע הוא נהפך מתחילת המאה התשע־עשרה; אז קם הכפר אלווני, הוא אלוני, שנחלק אחר כך לזמו אלווני ולקוומו אלווני. כיום יושבים בזמו אלווני בני תושתי מקהילות צוותה ופיריקיתי.

בשנת 1972 נמצא באדמות הכפר במקרה אתר ארכאולוגי מסוף תקופת הברונזה המאוחרת, ואותו חקרה המשלחת הארכאולוגית של קחתי בראשותו של קיאזו פיצחלאורי. בקבר המכוסה אבנים נמצאו כלי חרס מעוטרים בעיטורים גאומטריים — 8 כדים, קנקן, ספל, שני גביעים קטנים ושברי כדים וקערות — וכן פגיון ארד; החומר שמור במוזיאון בית הספר של זמו אלווני.

צפונית־מזרחית לכפר עומדת בזיליקת שלושת האולמות של יוחנן המטביל, מן המאות השמינית והתשיעית, מוקפת חומת אבן; בקרבת הבזיליקה, על הר גבוה, שרועות חורבות ארמונו הבנוי לבנים של לוון, מלך הקחים — „צחרקרה“. בכפר עומדים גם מצבת זיכרון לגיבורי מלחמת העולם השנייה ופסל של יוסיף סטלין.

במפקד 2002 נמנו בזמו אלווני 4,986 תושבים, ובמפקד 2014 — 3,306. במפקד 2024 חיו בכפר 3,002 תושבים — 1,438 גברים ו־1,564 נשים.