אוג'רמה

הוא שוכן בגרה קחתי, על גדתו הימנית של נהר היורי, בגובה 770 מטר מעל פני הים, 22 קילומטרים מסגרג'ו ו־36 קילומטרים מזרחה מטביליסי. מצפון גובלים באוג'רמה רכסי גומבורי ויאלנו, ממערב טביליסי, ומדרום־מזרח הולך הגבול לאורך נהר היורי; הכפר הוא שערה הטבעי של דרום ארצו־תיאנתי.

לפי הנסיך וחושטי נוסדה אוג'רמה במאה השלישית לפני הספירה בידי סאורמג, יורשו של המלך פרנווז; את הפיכתה לעיר מייחסים „חיי קרתלי“ לאספגור בן מירדט, מלך קרתלי. את הפיכתה של אוג'רמה לעיר ואת התפתחותה לאחר מכן חוללו תנאיו הטבעיים והכלכליים של גיא היורי ומקומה הנוח של אוג'רמה עצמה: אוג'רמה, השוכנת במפגשן של קחתי, קוחתי והרתי, שלטה בדרך שחיברה את גיא היורי עם המישור, ובה הוליכו בני ההר את בקרם ממרעה הקיץ אל מרעה החורף ובחזרה; קיומה של עיר על הדרך הראשית הזאת אפשר למלך לשלוט גם במישור וגם בהר. אוג'רמה שלטה גם בדרך סחר חשובה, שחיברה את המזרח הקרוב, דרך קחתי הפנימית, אל אגן המתקוורי, ובייחוד אל טביליסי ואל מצחתה.

אתר העיר של אוג'רמה לא אותר עד כה, ובספרות המקצועית יש דעות שונות על מקומו: מקצת החוקרים סבורים שהעיר הייתה האולם המבוצר של המלוכה ושהעיר הקדומה ביותר הייתה אמורה לשכון במצודה העליונה; לפי דעה אחרת הייתה העיר אמורה לשכון בקרבת האולם המבוצר או סביבו, או בשטחו של הכפר של היום; ק. מליתאורי משער שחלקה העיקרי של העיר הוא המצודה התחתונה של מצודת אוג'רמה, ולפי דעה נוספת אתר העיר אמור להימצא בסביבות כנסיית השילוש של קצרתי, שהתושבים קוראים לה אתר העיר.

לפי המקורות הכתובים הגאורגיים הייתה אוג'רמה קיימת כעיר מן המחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה. מן המאה הרביעית אוג'רמה היא מרכזה של אריסטוות קחתי, ולאחר מצחתה העיר השנייה בממלכת קרתלי. לפי לאונטי מרוולי נתן המלך מיריאן לבנו רוו ולאשתו של רוו, סלומה, את קחתי ואת קוחתי כנחלת יורש העצר והושיב אותם באוג'רמה. בימי התבססותה של הנצרות בקרתלי הוקם באוג'רמה אחד משלושת הצלבים שהוקמו לפי הוראתה של נינו הקדושה.

במאות הרביעית והחמישית הייתה לצירופם של מחוזות המזרח גם חשיבות מדינית, שכן הדיפת התפשטותה של איראן נעשתה המטרה המרכזית של מדיניות המזרח של מלכי קרתלי; מרכז ביצועה של המדיניות הזאת הייתה אוג'רמה, ולפיכך חיזק וחטנג גורגסלי את אוג'רמה „בבנייה לאין שיעור“, בנה מצודה והעביר לכאן לזמן־מה את מעון המלוכה. בשנת 502 מת כאן המלך שנפצע בקרב; אוג'רמה נשארה זמן־מה מעון המלוכה, אך עד מהרה העביר דצ'י בן וחטנג, לפי צוואת אביו, את המעון לטביליסי. בתקופת האריסמתוורים ניהלו את אוג'רמה קרוביו של דצ'י בן וחטנג, שהיו כפופים לאריסמתוורים של קרתלי; באותה עת היו קחתי, קוחתי והרתי חלק מאריסטוות קחתי, והמעון היה באוג'רמה.

באמצע המאה השביעית פשטו הערבים על קרתלי, אף שבראשונה לא גרם הדבר לירידה ניכרת בכלכלת הארץ; במחצית השנייה של המאה השמינית השתנה המצב, ובשנת 735 החריב את הארץ המצביא הערבי מורוון החירש — המלך ארצ'יל נאלץ להסתיר את אוצר המדינה בקרבת אוג'רמה. במקביל להתפתחותם של היחסים הפיאודליים ירדה חשיבותה של העיר אוג'רמה, ועד סוף המאה התשיעית איבדה את חשיבותה הקודמת: לאחר שקמה ממלכת הרתי נכלל חלק גדול ממרעה החורף בתחומיה; בתנאים של התנגשות בין נסיכויות גאורגיה ושל פשיטות הערבים נעשה השימוש בהם קשה; ובמאה התשיעית נעו דרכי הסחר העתיקות צפונה. נוסף על כך מצאה עצמה אוג'רמה פנים אל פנים עם אמירות טביליסי, ומפני הקרבות התכופים נדרשה העברת המרכז — תחילה לבוצ'ורמה ולאחר מכן לתיאנתי ולתלאווי. במאה העשירית נזכרת אוג'רמה רק כמצודה קטנה; בשנת 914 כבש והרס המצביא הערבי אבו אל־קאסם בקרב את מצודת אוג'רמה, שבה התבצרו 300 מגנים.

בימי המאבקים על איחודה של גאורגיה הייתה אוג'רמה לעתים בניהולם של מלכי גאורגיה המאוחדת ולעתים בניהולם של הכורואפיסקופוסים של קחתי: שורטה, אחיו של קוויריקה השני, הכורואפיסקופוס של קחתי, מסר את אוג'רמה לגיאורגי השני, מלך האבחזים, ובגרט הרביעי העניק את אוג'רמה לאגסרתן הראשון, מלך קחתי, בתמורה למסירתו של פלדון, אמיר גנג'ה. לפי מקור גאורגי אנונימי מן המאה השמונה־עשרה, „כרוניקת פריז“, החריב שאה עבאס גם את אוג'רמה בעת מערכתו בקחתי בשנת 1614. לפי הנסיך וחושטי, במאות השבע־עשרה והשמונה־עשרה אוג'רמה היא עיירה, ובחלק גדול מן האחוזות כאן החזיקו האצילים הקחתיים בני צ'ולוקשווילי. הנסיך אירקלה, נכדו של המלך תימוראז הראשון, שניסה להיות מלך בקחתי, נאבק בוחטנג החמישי ובבנו ארצ'יל, ובשנת 1664 התחולל ביניהם ליד אוג'רמה עימות שנגמר בניצחון הגאורגים. המלך אירקלה השני ראה בתחייתה של אוג'רמה דבר מועיל לארץ והחל בשיקומה. לפי דבריו של הנוסע והמדען הגרמני אדוארד אייכוולד, הפיקו תושבי המקום מלח מן המעיינות שליד הכפר אוג'רמה.

במרחק 5 קילומטרים מצפון לכפר, על רכס סלעי מימינה של הדרך, עומדות חורבותיה של עיר המצודה ג'ווארפטיוסני. וחטנג הוסיף למצודה, במבצרה הראשי, כנסייה קטנה על שם רז'דן הקדוש, ולכיוון הצפון בנה מבצר מרובע בעל שישה מגדלים, שקירותיו בגובה 5 עד 7 מטרים ושחלקו הגדול יושב על מדרון בשיפוע 40 מעלות; המבנה הזה יורד מרכס ההר עד גדת היורי והוא שמור היטב עד היום, מלבד שני המגדלים האחרונים, שהשטפון הרס בחלקם.

במפקד 2002 נמנו באוג'רמה 457 תושבים — 200 גברים ו־257 נשים; מפקד 2014 מנה 445 — 206 גברים ו־239 נשים. במפקד 2024 חיו בכפר 420 תושבים — 205 גברים ו־215 נשים.