פטרדזאולי

הוא שוכן בגבעות שלמרגלות המדרון הדרום־מערבי של רכס גומבורי, על הדרך טביליסי־סגרג'ו, בגובה 800 מטר מעל פני הים, 8 קילומטרים מסגרג'ו.

מקומו של פטרדזאולי היה נוח מאוד להתפתחותם של ענפי חקלאות רבים: מקדמת דנא עסקו בכפר בגידול גפנים ובעשיית יין ובגידול שדה, הייתה מערכת השקאה, ונודעו החיטה של המקום והלחם שנאפה ממנה. מקום גדול תפסו גידול הצאן וגידול העופות — בכפר פועל עד היום מפעל מודרני לגידול עופות. הציד היה נפוץ, וכעדות לכך רואים את קיומם של מקום התפילה של קופלה, אל הציד האלילי, למרגלות סלע קודמני, ושל הכנסייה על שם אוסתתי הקדוש, קדוש נוצרי הקשור בציד.

הכפר נזכר במקורות ההיסטוריים לראשונה במאה הארבע־עשרה; לפי שטר אחוזות הקתוליקוס של קרתלי, קחתי ומסחתי היה חלק גדול מפטרדזאולי של הקתוליקוס. בשלהי ימי הביניים, כאשר נעשתה ממלכת קחתי גוף מדיני נפרד, הופיעו בכפר, לצד אחוזות האריסים של הקתוליקוס, גם אחוזות אריסים של כנסיות ומנזרים אחרים ושל אצילים יחידים, לעתים על חשבון הקתוליקוס. בשנת 1600 הקדישה קתוון הקדושה המעונה אחוזות אריסים בפטרדזאולי למנזר נינוצמינדה; אחוזת אריסים בפטרדזאולי הייתה גם למנזר גרג'י, וכן לאצילים — בני צ'ולוקשווילי, בני סולוגשווילי ואחרים.

תושבי הכפר, שהשתמשו במבני המצודה שעמדו בו — מגדלי בני בילנישווילי ובני פיצחלאורי ומצודת פטרדזאולי — התנגדו לאויב תמיד בכבוד. בשנת 1616, בפשיטתו המחריבה של שאה עבאס, הוגלה חלק מן התושבים והועבר לפריידן, שבה קיים עד היום כפר בשם פטרדזאולי. פטרדזאולי סבל במיוחד מפשיטותיהם הבלתי נפסקות של הלקים, ומפני כך פחת מספר תושביו מאוד במאות השבע־עשרה והשמונה־עשרה; מאותה עת החלה כאן התיישבותם של אנשים מהרי גאורגיה. בסדר הכנסייתי היה פטרדזאולי חלק מכס הבישוף של נינוצמינדה, והחיל שגויס מן הכפר עמד תחת דגלו של הבישוף של רוסתווי.

ב־20 במרץ 1905 התכנסו בפטרדזאולי עשרת אלפים אריסים שלא היו שבעי רצון משלילת הזכות להשתמש ביער. באספה הכללית הציגו האריסים דרישות, והעיקריות שבהן היו העברת היער והאדמה לשימוש משותף והנהגת השפה הגאורגית בבתי הדין ובבתי הספר; באספה בחרו גם מוסדות של שלטון עצמי. הנסיך צ'ולוקשווילי, שנבהל, נתן את הסכמתו להעביר את היער ואת האדמה לשימושם של האריסים, השלטון העצמי הנבחר החל לפעול והגן על ענייניהם של האריסים, והשלטון לא היה יכול לנקוט שום צעד ענישה.

מפטרדזאולי באו הסופרים הנודעים בני גרדזלידזה, אנשי המאה האחת־עשרה אילריון תואללי וארסן נינוצמינדלי, ואיש המאה העשרים הנודע, המשורר והאקדמיקאי גיורגי לאונידזה.

על מקור שמו של הכפר כתב אביו של גיורגי לאונידזה, הכוהן ניקולוז לאונידזה, בשנת 1885 בעיתון „דרואבה“, שבמאה האחת־עשרה, במלכותו של דוד הרביעי הבנאי, התיישב בקרבת פטרדזאולי של היום בית אב אחד של איש ממשפחת קושיטשווילי, פשאווי; הוא היה נמוך וקטן גוף מאוד, וקראו לו לעתים תכופות „פטרקצי“, „פטרדזה“, ולבסוף נתנו את השם הזה למקום שבו התיישב קושיטשווילי. לאחר מכן עברו אנשים רבים אל מקום רחב — המקום שבו הם חיים היום; למקום שבו התיישב קושיטשווילי בראשונה קוראים דזוולפטרדזאולי, ולזה של היום אחלפטרדזאולי. את גרסת אביו קיבל גם גיורגי לאונידזה, אף שכפי שאמר המשורר לעתים תכופות, כפרו נקרא פטרדזאולי מפני שיוצאות ממנו רק כלות יפות.

בכפר ובסביבתו נמצאים מרתף בני מוצ'יאשווילי, כנסיות אם האלוהים, קווירצחוולי, קופלה הקדוש, הכנסייה הגדולה והקטנה של שיו הקדוש, כנסיות גיאורגיוס הקדוש ואוסתתי הקדוש, כנסיית נינו הקדושה, כנסיית קיקיה, כנסיית המלאכים הראשיים, מגדלי בני פיצחלאורי ובני בילניאנתי ומגדל מצודה.

במפקד 2002 נמנו בפטרדזאולי 3,157 תושבים — 1,522 גברים ו־1,635 נשים; מפקד 2014 מנה 2,829 — 1,373 גברים ו־1,456 נשים. במפקד 2024 חיו בכפר 2,653 תושבים — 1,317 גברים ו־1,336 נשים.