זמו קנדאורה

הוא שוכן במדרון הדרום־מערבי של רכס גומבורי, בגובה 900 מטר מעל פני הים, 36 קילומטרים מסגרג'ו ו־6 קילומטרים מבדיאורי, תחנת הרכבת הקרובה ביותר.

שמו הישן של הכפר הוא קנדיאורי. קנדיאורי נחרבה בימי מערכותיו של שאה עבאס, בשנים 1614–1617; בשנות ה־1790 חידש אירקלה השני את הכפר. בשנים 1801–1930 הייתה קנדאורה חלק מנפת סיגנחי, ומשנת 1930 נחלקה לזמו ולקוומו קנדאורה ונכנסה לנפת סגרג'ו.

בזמנים שונים התיישבו בכפר באים משידה קרתלי, מאימרתי, מרצ'ה, מסמגרלו ומכפרים אחדים של קחתי; לאחר זמן הועבר חלק מן התושבים לבדיאורי, וחלק התיישב בקוומו קנדאורה. את הכפר ניהל „נצוולי“ — לפי המפקד של שנת 1804 היה הנצוולי של קנדאורה האזנאור ברי גמקרלידזה.

תושבי קנדאורה נטלו חלק פעיל במרד קחתי של שנת 1812. בתשובה לדרישתו הוגש לנציג השלטון הרוסי המקומי, לנסיך יוסב אנדרוניקשווילי, דין וחשבון שדיבר על הסיבות להצטרפותו של הכפר למרד: „כה קשה נעשה לנו מן הדרגונים האלה, הם השכיחו מאתנו גם את האלוהים, גם את הקיסר וגם את חיינו… בזזו אותנו… כידוע לך, הכפר מיושב מחדש… כה רב היה הצער שסבלנו מרב־הדרגונים ומחילו של הגנרל פורטניאגין… וכך אירע המרד הזה“.

בן קנדאורה היה הקתוליקוס־פטריארך של כל גאורגיה מלכיצדק השלישי, שנולד כאן בשנת 1872 בביתו של אומר התהילים גיורגי פחלדזה ומת בשנת 1960.

בכפר היה גידול הבקר מפותח, והעדפה ניתנה לבקר בעל הקרניים; בקיץ הוליכו את הצאן לטריאלתי, ובחורף נשאר על גדות היורי. מפותחת הייתה גם מלאכת הקדרות, וכלי החרס של המקום נודעו בכל גרה קחתי.

בזמו קנדאורה נמצאים כנסייה, מגדל, קבר וכנסיות אם האלוהים, קוולצמינדה וגיאורגיוס הקדוש.

במפקד 2002 נמנו בזמו קנדאורה 33 תושבים — 17 גברים ו־16 נשים; מפקד 2014 מנה 26 — 14 גברים ו־12 נשים. במפקד 2024 חיו בכפר 28 תושבים — 13 גברים ו־15 נשים.