וקירי

הוא שוכן בגבעות הצפון־מזרחיות שלמרגלות רכס גומבורי, בגובה 420 מטר מעל פני הים, 9 קילומטרים מסיגנאגי.

וקירי נזכר לראשונה במסמך משנת 1710. לפי וחושטי בטונישווילי, ממערב ומצפון לסיגנאגי שוכן גיא אנגה, וממזרח וקירי. בשנת 1772 עבד בכפר הזה, בעזרתו הישירה של אירקלה השני, החוקר הגרמני יוהאן גילדנשטדט. וקירי, כאחוזת נסיכים, נרשם בספר רכושם של הנסיך דוד ושל אשתו אלנה.

בכפר עומד אתר מאתרי האדריכלות הגאורגית מימי הביניים, הבזיליקה בת שלוש הכנסיות של המטביל. בוקירי שתי כנסיות קווירצחוולי — אחת מראשית ימי הביניים והשנייה מן המאה השמונה־עשרה — וכן כנסייה מן המאה התשע־עשרה, וממערב לכפר, בבית הקברות, כנסיית גיאורגיוס הקדוש של הבקשה. מן האדריכלות החילונית ראויים לציון מגדל המבצר של בני קוצ'יאנת מן המאה השבע־עשרה העומד במרכז הכפר ובית בני חתיאשווילי משנת 1900. בכפר בתי המוזיאון של הסופר אילו מוסשווילי ושל הרופא אלכסנדרה גזירישווילי, שנפתחו בשנת 1983.

בשנת 1908 חיו בוקירי 4,126 תושבים, ובשנת 1911 נמנו 4,142. במפקד 2002 נמנו בכפר 2,937 — 1,349 גברים ו־1,588 נשים; מפקד 2014 מנה 1,950 — 937 גברים ו־1,013 נשים. במפקד 2024 חיו בוקירי 1,850 תושבים — 893 גברים ו־957 נשים.