זמו מגרו

הוא שוכן בקצהו הצפון־מזרחי של רכס גומבורי, בגובה 950 מטר מעל פני הים, 7 קילומטרים מסיגנאגי.

לפי מסמך של אלכסנדר הראשון הגדול משנת 1441 יישב המלך כאן אנשים מהר מגרו שבפשאווי. בשנת 1520 התחולל כאן קרב בין דוד העשירי מלך קרתלי ובין לוון, יורשם של מלכי קחתי; בשלהי המאה השש־עשרה התנגשות בין סימון הראשון מלך קרתלי ובין אלכסנדר השני מלך קחתי; ובשנת 1643 בין רוסטום מלך קרתלי ובין תימוראז הראשון. בשנת 1648 הרגו הקיזילבאשים ששלח רוסטום את דתונה בן תימוראז במגרו. לפי עדותו של פלטון יוסליאני היה במגרו ארמון הקיץ של דוד אימאם קולי־חאן מלך קחתי, והוא עמד עד שנת 1705. במאה השמונה־עשרה מילא הכפר תפקיד חשוב במאבק בפשיטות הלקים.

בין הנולדים בכפר אנשי השם הגאורגים גאיוז הרקטור וסולומון דודשווילי.

במאה התשע־עשרה התיישב חלק גדול מתושבי הכפר על גרנותיהם וכך נוצר הכפר קוומו מגרו, ומגרו נקראה מאז זמו מגרו. בשנות ה־2000 אוחדו שני הכפרים זמן מה מבחינה מנהלית בשם מגרו.

במפקד 2002 נמנו בזמו מגרו 224 תושבים — 101 גברים ו־123 נשים. במסמכי מפקד 2014 נזכרות זמו מגרו וקוומו מגרו בשם משותף, מגרו, ואוכלוסייתן 1,747 נפש. במפקד 2024 חיו בזמו מגרו 195 תושבים — 95 גברים ו־100 נשים.