וורדיסובני

הוא שוכן במדרון הצפון־מזרחי של רכס גומבורי, על גדתו הימנית של התורדו, יובל ימני של האלזני, על הדרכים אחמטה־תלאווי ותלאווי־גומבורי, בגובה 640 מטר מעל פני הים, 3 קילומטרים מתלאווי.

במקורות ההיסטוריים הגאורגיים נזכר הכפר לראשונה במאה הארבע־עשרה. בראש הכפר, בגיא התורדו, אותר אתר עיר עתיק, ודבר זה מוכיח כנראה שהמקומות האלה היו מימים קדומים מאוד מושב פעיל של אנשים. את חשיבותו של הכפר העלו מקומו על הדרך שחיברה את שאר חלקיה של קחתי וקרבתו לתלאווי. במאות הארבע־עשרה והחמש־עשרה היה חלקו של הקתוליקוס באחוזת האריסים של וורדיסובני גדול.

בראשית המאה השש־עשרה, לאחר שקמה ממלכת קחתי, התחזק הכפר עוד יותר. תינתין, אשתו של לוון מלך הקחים ובתו של הגוריאלי, בנתה בקרבת הכפר את מנזר אם האלוהים של אחלי שואמתה והקדישה לו „שדות וכפרים“, ובין אותם כפרים היה גם חלק מוורדיסובני. מן המחצית הראשונה של המאה השבע־עשרה, לאחר פשיטותיהם של שאה עבאס הראשון ואחרים לקחתי, נזכרת וורדיסובני ב„דסטורלמלי“ ובמקורות גאורגיים אחרים ככפר נטוש; במחצית השנייה של אותה מאה השתייכה, ככפר נטוש, לפקידים הפיאודליים בני מגלשווילי.

בראשית המאה השמונה־עשרה החלה וורדיסובני להתיישב מחדש, ולכך סייעה קרבתה לתלאווי ולדרך התחבורה החשובה. בהקשר למאורעות שנת 1706 מזכיר את הכפר הנסיך וחושטי: בימי שלטונו בקחתי של דוד בנו של אירקלה הראשון החליטו אנשי קחתי לפשוט על צ'ארי ולהעניש את אנשי צ'ארי על פשיטות השוד שלהם, ולעזרתם באו התושים, הפשאווים והחווסורים; בפיקודו של דוד חנה בשנת 1706 חילם המאוחד של הגאורגים בוורדיסובני, ומשם התכוונו לצאת על אנשי צ'ארי, אך אנשי צ'ארי ביקשו מדוד סליחה.

במחצית הראשונה של המאה השמונה־עשרה גדלה וורדיסובני ונבנתה מעט־מעט; במסמכים ההיסטוריים היא נקראת כפר של אצילים. בשנת 1764 הקדיש אירקלה השני את וורדיסובני למנזר אלוורדי, ולאחר מכן ניהל את אחוזת האריסים של הכפר ממלא מקומו של מנזר אלוורדי; הייתה בכפר גם אחוזה שהוקדשה למנזר דוד גרג'י. לוחמי וורדיסובני היו חלק מן הדגל הרביעי של קחתי, שעליו פיקד הבישוף של אלוורדי. לאחר שבוטלה ממלכת קרתלי־קחתי הייתה וורדיסובני חלק מנפת תלאווי של גוברניית טיפליס.

בוורדיסובני הייתה מפותחת מלאכת הקדרות, ובה עוסקים עד היום; מייצרים לבנים ורעפים, ומענפי החקלאות המוביל הוא גידול גפנים.

בקרבת הכפר, 3 קילומטרים מן הדרך גומבורי־תלאווי, עומדת ביער מצבה מן המעבר שבין המאות השישית והשביעית — הבזיליקה בת שלוש הכנסיות של תתרי גיורגי, שתושבי המקום קוראים לה דקנוזורי. מדרום לכפר, בראש הכפר, נשתמרו שרידי מגדלו של מכלול מושב ואולם מגורים שנבנה אליו וחורבות של כנסייה בת אולם אחד, שהתושבים קוראים להם מגדלי בקרדזיאנתי. בכפר, בשכונת בני קראולשווילי, יש עוד שתי כנסיות — של אם האלוהים, מן המאה התשע־עשרה, ושל המלאך הראשי, מימי הביניים המאוחרים — ובאותה שכונה נמצאת כנסיית הצלב של חחמטי מתקופה מאוחרת יותר. בסביבתה של וורדיסובני נמצאים מנזרי דזוולי שואמתה ואחלי שואמתה וכנסיות בנות אולם אחד של קוויריקה הקדוש ושל אם האלוהים.

בוורדיסובני נולדו הסופרים, האחים צ'חיידזה, הנודעים בספרות הגאורגית בשמות גיורגי קוצ'ישווילי ודוד תורדוספירלי; כאן נולדה גם נינו קורציקשווילי־סליה, שבשנת 1948 הקימה בפריז את כתב העת המדעי לחקר גאורגיה „בדי קרתליסה“.

במפקד 2002 נמנו בוורדיסובני 3,288 תושבים, ובמפקד 2014 — 2,646. במפקד 2024 חיו בכפר 2,512 תושבים — 1,220 גברים ו־1,292 נשים.