רואיספירי הוא כפר בעיריית תלאווי ומרכזה של קהילה, בחבל קחתי; לקהילה שייך גם הכפר אחטלי.
אודות
הוא שוכן בצדו השמאלי של נהר התורדו, יובל ימני של האלזני, בגובה 600 מטר מעל פני הים, 7 קילומטרים מתלאווי. בכפר פועלים מרכז תרבות, בית ספר למוזיקה, מעון וגן ילדים ובית ספר ציבורי; בבית הספר רשומים עד 330 תלמידים.
הכפר נוסד כנראה בתקופת אחדותה של גאורגיה. לפי המסורת פעל אחד משלושה־עשר האבות האשורים, שיו, בראשונה בכפר ארטוזני, שהוא כיום אתר נטוש ושוכן כ־1 קילומטר מדרום־מזרח לכפר.
רואיספירי שכנה על הדרך החשובה ההולכת מתלאווי אל קרתלי, ודבר זה העלה את חשיבותו של הכפר. לאחר שקמה ממלכת קחתי, במאות השש־עשרה והשבע־עשרה, נחשבה רואיספירי כפרם של אצילי קחתי בני מקשווילי; להם היו גם המרעה הנרחב ושאר השדות הסמוכים לכפר. ברואיספירי, לצד בני מקשווילי, החזיקו באחוזות אריסים קטנות האזנאורים — בני צ'יגילשווילי, בני תרחנישווילי, בני מדיוואני ואחרים. באותן מאות נזכרים בצדה הכפר ארטוזני ואנשי ארטוזני.
מפני מקומה החשוב היו תקיפותיו של האויב על רואיספירי תכופות מאוד, במיוחד במאות השבע־עשרה והשמונה־עשרה, בימי פשיטות הלקים. ידוע שבקיץ 1754 שרף שליט חונזח, מנהיג הלקים, בטרם הובס ליד מצ'דיג'ווארי, את רואיספירי ואת יקלתו כליל. כדי להגן על התושבים נבנו בכפר שתי חומות מצודה — אחת בקצהו הצפוני של הכפר, מצד האלזני, והשנייה בדרום; שתיהן היו של בני מקשווילי.
בימי ממלכת קרתלי־קחתי השתייכה רואיספירי, במנהל ובשטח, לדגל השלישי. בעת מלחמה היו בני מקשווילי, ובהם החיל שגויס מרואיספירי, אמורים לעמוד תחת דגלו של הבישוף של רוסתווי ולהיות כפופים לו כמפקד. מלבד רואיספירי באו פליטים גם מן הכפרים שבסביבה, ולפיכך הייתה חשיבותן של חומות המצודה של רואיספירי גדולה מאוד בעניין הזה; לאחר רעידת האדמה של שנת 1762 תיקן אירקלה השני אחת מהן.
בימי מרד קחתי של שנת 1812 הרגו לוחמי תיאנתי, מטני ואחמטה את הרוסים שחנו במטני; הדבר היה אות לעלייה חדשה של המרד, ואנשי קחתי שמו קץ להוצאות להורג של הרוסים בכפרים רבים. הם נערכו בפיקודו של גריגול בנו של הנסיך יואנה; לעזרתם באו גם הלקים, ובסך הכול התכנסו עד 4,000 איש, ולעזרת הרוסים נשלחו מסגרג'ו 300 חיילים. ליד רואיספירי, במצודות, נערך קרב גדול בין הרוסים ובין מתקוממי קחתי; אנשי קחתי הצליחו להכות ולהשמיד את כוח הענישה, והקצינים והחיילים הרוסים שנותרו בחיים הסתגרו במצודת תלאווי.
לאחר שבוטלה ממלכת קרתלי־קחתי והוקם השלטון הרוסי נכנסה רואיספירי לנפת תלאווי של גוברניית טיפליס.
בכפר עומדת מצבה של אדריכלות מן המאה השישית — בזיליקה בת שלוש כנסיות; בשטח שסביב רואיספירי נמצאת גם מצודת אדמאנתי מן השליש האחרון של המאה השמונה־עשרה. לפי המסורת פעל מדרום לכפר, במקום הנודע בשם ארטוזני, במכלול המנזרים הנקרא מרתפו של שיו, אחד האבות האשורים — שיו מגווימלי; בשטח הסמוך למנזר נמצאו אתרי מושב וסכרים עתיקים שנועדו למים, ועליהם סימני פגיעה. לפי גרסה אחת זרם נהר התורדו קודם לכן גבוה בהרבה, שטפון שהתרחש פגע בסכרים וביישוב, ולאחר מכן ירדו התושבים צפונה והתיישבו בקרבת התעלות היוצאות מן הנהר; משערים שמכאן בא שמו של הכפר כיום.
בכפר היה לאירקלה השני מעון קיץ והוא התאכסן אצל בני מקשווילי; כאן נשתמרה חומת מצודה הנודעת בשם סניאוו. בימי אחת ממגפות הדבר מצא המלך מחסה עם כל משפחתו ברואיספירי. בכפר פועלת כנסייה אחת בלבד, של ניקולאוס הקדוש, ששיפוצה החל בשנת 2008 והיא נפתחה בחגיגיות בשנת 2011 לקראת יום ניקולאוס.
במפקד 2002 נמנו ברואיספירי 2,632 תושבים, ובמפקד 2014 — 2,297. במפקד 2024 חיו בכפר 2,052 תושבים — 992 גברים ו־1,060 נשים.