צרקווי

הוא שוכן במדרון הצפוני של רכס לוקי, בערוץ נהר שולוורי, בגובה 980 מטר מעל פני הים, 45 קילומטרים ממרנאולי ו־21 קילומטרים משולוורי, תחנת הרכבת הקרובה. לכפר הוקנה מעמד של יישוב הר גבוה.

שמו ההיסטורי של הכפר הוא זמו צרקווי, כלומר צרקווי העילית, והוא ניתן לו כדי להבדילו מקוומו צרקווי, התחתית, שהיא כיום אתר נטוש. צרקווי נזכר מן המאה השבע־עשרה: שני כפרים בשם הזה נזכרים במפתו וברשימת הכפרים של וחושתי בגרטיוני, וכן ב„תיאור קרתלי־קחתי“ של יואנה בגרטיוני, מסוף המאה השמונה־עשרה.

במסמכים מן השנים 1689 עד 1783 נזכרים הגוסתשבישווילים כאדוני הכפר. לפי מפקד שנת 1721 נמנו בו ארבעה אדונים — גוסתשבשווילי והציצישווילים — שלושים צמיתים שנתנו מכס וארבעה חסרי אדמה. לפי רשימות בתי האב משנת 1886 היו בזמו צרקווי 93 תושבים, כולם גאורגים.

בשלהי המאה התשע־עשרה יישב חלק מאנשי צרקווי, בראשותו של סבה אדמשווילי, אביו של הסופר מיכאיל ג'וחישווילי, ואחרים, מחדש את הכפר הנטוש סיוני שבשכנות. עד שנת 1929 השתייך צרקווי לנפת בורצ'לו, ולאחר מכן למועצת הכפר אופרתי שבנפת מרנאולי.

בכפר בית המוזיאון של מיכאיל ג'וחישווילי, שהוקם בשנת 1987. בבית הקברות של הכפר עומדת כנסיית האולם של גאורגיוס הקדוש, שנבנתה בשנת 1626.

כשני קילומטרים דרומית־מזרחית לכפר, באדמת קוומו צרקווי הנטושה, הנקראת קלפה, שוכן מכלול מנזרים מימי הביניים: כנסיית אולם בת שלושה אולמות של עליית אם האלוהים מן המאה השלוש־עשרה, שעל קירה כתובת אבן מן המאה החמש־עשרה, כנסייה של גאורגיוס הקדוש משלהי ימי הביניים, מגדל פעמונים, מרתף יין וחומה. דרומית־מזרחית לו שרדו מצודת דידי מזיגולי מימי הביניים וכנסיית האולם של המצודה.

מתושבי הכפר 93 אחוזים הם גאורגים ו־6.4 אחוזים ארמנים.

במפקד 2002 נמנו בכפר 248 תושבים — 132 גברים ו־116 נשים. במפקד 2014 חיו בכפר 140 תושבים — 67 גברים ו־73 נשים.