טגנגתי

שרדו חורבותיו של מכלול אדריכלי משלהי ימי הביניים, השוכנות בין הכפרים של היום — ארטיסי וע'אובני — צפונית להם, במדרון הר קוג'ורי.

טגנגתי נזכר בחיבוריהם של וחושתי בגרטיוני ושל יואנה בגרטיוני ובמסמכים היסטוריים מן המאות השש־עשרה עד השמונה־עשרה. לפי מפקד שנת 1721 נמנו בכפר שני בעלי אחוזות — בני סולוע'שווילי — בעל נחלה אחד, שני אצילים בלא צמיתים, שנים עשר צמיתים שנתנו מכס ועשרה חסרי אדמה.

מכלול טגנגתי כולל מגדל הגנה, כנסיית שער ומבני מגורים; ממבני המגורים נותרו רק שברים.

מגדל טגנגתי הוא מבנה מרובע בן שמונה קומות. הוא בנוי אבן אפורה מקומית שבורה בטיט סיד, ופה ושם שימשה גם לבנה. הקומות חוברו זו לזו בגרם מדרגות עץ; הדלת חצובה בקיר הדרומי־מערבי של הקומה הראשונה והפתח מקומר, ובאותו קיר שוקע צינור חרס. תקרות הקומות נשענו על קורות עץ, ורק רצפת הקומה השביעית שרדה בשלמותה; בקומה השנייה הייתה אח, ובקומה הרביעית יציאה אל מרפסת. מבנה פתחי הירי שונה מזה לזה.

צפונית־מזרחית למגדל שוכנת כנסיית אולם, באורך 9.8 מטר וברוחב 5.9 מטר. גם היא בנויה אבן אפורה מקומית שבורה ולבנים, ובמזרח היא נחתמת באפסיס חצי עגול הכתוב בתוך מרובע; גג המקדש נשען על זוג אומנות.