סמבה

הוא שוכן באגן צלקה, על חופו הדרומי של מאגר צלקה, בגובה 1,540 מטר מעל פני הים, 8 קילומטרים מצלקה.

הכפר נמצא בתריאלתי ההיסטורית, ושמו העתיק הוא צלקה. כאן עמדו מצודה גדולה מן התקופה הפיאודלית, שש כנסיות ומצבת אבן ובה כתובותיהם של המלכה תמר ושל לשה־גיורגי; אחת הכנסיות הייתה מושבו של הבישוף של צלקה. בשלהי המאה השמונה־עשרה הוחרבה צלקה ונתרוקנה מתושביה.

בשנים 1829 עד 1833 יישבה ממשלת האימפריה הרוסית במקומות האלה יוונים שעברו מחבל ארזורום, ולכפר קראו גוניאקלה; המתיישבים היוונים באו בשנת 1830 מכפר הנושא את אותו שם בווילאייט טרבזון של האימפריה העות'מאנית. בלב הכפר, על גבעה לא קטנה, עמדה כנסייה קטנה של קתרינה הקדושה שהקימו היוונים; חפירות ארכאולוגיות משנת 1947 הראו שהגבעה מעשה ידי אדם ושקברים בתוכה.

במאה העשרים כיסתה בנייתו של מאגר צלקה את הכפר העתיק, ובמקום הכפר שהוצף נפרש כפר חדש על מדרונות החוף הדרומי של המאגר. בתקופה הסובייטית פותחו כאן מלאכת החלב וגידול תפוחי האדמה, והכפר השתייך למועצת הכפר אדיקיליסה.

בעת התפרקותה של ברית המועצות היו בגוניאקלה כ־700 בתי מגורים וחיו בה יותר מאלפיים איש; עד שנת 2002 נותרו בכפר 236 תושבים, ובהם 72 אחוזים יוונים ו־18 אחוזים גאורגים. עוד בשלהי שנות ה־1930 נמצאו זקנים שדיברו בניב הפונטי של היוונית; אחרי מלחמת העולם השנייה שמרו אחדים על הלשון, והשאר פנו אל הניב האנטולי של התורכית ואל הרוסית.

מגוניאקלה בא גיבור ברית המועצות תאופילקט זובלוב, שחי בין השנים 1918 ו־1957.

מתושבי הכפר 91 אחוזים הם גאורגים ו־6 אחוזים יוונים.

במפקד 2002 נמנו בכפר 236 תושבים. במפקד 2014 חיו בכפר 693 תושבים — 350 גברים ו־343 נשים.