דוונאאנתחווי

הכפר שוכן בגובה 1,080 מטר מעל פני הים; מתיאנתי אליו 24 קילומטרים.

במקורות אחדים נקרא הכפר גם דוונאאנתקרי; את השם הזה קיבל על שם משפחה שגרה כאן, ובני דוונשווילי נזכרים במפקד תושבי ארצו של הרביע הראשון של המאה השמונה־עשרה.

מקומו על דרך חשובה סייע מוקדם להיווצרותו של מקום מושב בשטח הזה, ויסודו הונח מן הסתם עם התקדמותו של חבל ז'אלתי. בתקופה הנוצרית הקדומה נעשה גם הכפר הזה, יחד עם שאר יישובי בקעת ארצו, משענת לדת הנוצרית ולתרבותה, כדי לחדור אל הרי גאורגיה ואל לב קחתי; על כך מעידות הכנסיות ומקומות התפילה הישנים ששרדו בכפר.

במורד השמאלי של דוונאאנתחווי עומדת כנסייה ישנה. מזבחה מלבני, ושרדו הקיר המזרחי והקיר הצפוני, שנבנו מאבני נחל ומטיט; בקיר המזרחי קבוע חלון, ובפינות הקיר הדרומי והקיר הצפוני יש גומחה אחת בכל אחת.

במאות האחת־עשרה עד השש־עשרה נחשבו אדמות דוונאאנתחווי, יחד עם חלק גדול של ארצו, נחלת סווטיצחוולי, ומן המאה השבע־עשרה נעשו יותר נחלת הכתר של מלכי קחתי ונוהלו בידי פקידי המלך. מאותו זמן מן הסתם התמלאו תושבי הכפר בהררי גאורגיה, אף שהתהליך הזה נמשך גם במאה השמונה־עשרה ובמאה התשע־עשרה.

מן המאה השמונה־עשרה מופיעה לצד נחלת הכתר גם נחלת נסיכים. לפי החלוקה הצבאית והטריטוריאלית של אותו זמן נכלל הכפר בסדרושו של הביישוף של רוסתווי, כשאר בני ארצו, כל בתי האב והלוחמים שיכלו להחזיק בית.

מן המאה התשע־עשרה התיישבו בדוונאאנתחווי החווסורים במידה רבה. בכפר עסקו בגידול בקר ובעבודת השדה; בתקופה הסובייטית אוחד הכפר במשק הבשר והחלב של ארצו, וכיום יש בו משקים קטנים ופרטיים.

הגאורגים הם 98.5 אחוזים מתושבי הכפר והארמנים 1.5 אחוזים.

במפקד 2002 נמנו בכפר 177 תושבים. במפקד 2014 חיו בכפר 132 תושבים — 71 גברים ו־61 נשים.