סיונתגורי, שנקרא בעבר רושקיוני, הוא כפר במזרח גאורגיה, בעיריית תיאנתי שבחבל מצחתה־מתיאנתי, בקהילת גוללבי, בבקעת ארצו.
אודות
הכפר שוכן בגובה 1,070 מטר מעל פני הים; מתיאנתי אליו 30 קילומטרים.
שמו הישן של הכפר הוא קווירייסחווי, ולאחר מכן כינו אותו גם דמצוורתסופלי, כפר השרופים.
במשך הדורות הוחרב הכפר לא פעם: פשיטותיהם של המונגולים ובייחוד של שאה עבאס הזיקו לו מאוד, אך קווירייסחווי החרב והשרוף שב ופרח; דווקא לאחר המאה השבע־עשרה כינו אותו דמצוורתסופלי.
מבחינת המינהל נכלל הכפר בראשונה בנסיכות קחתי, לאחר מכן באריסתוות של קחתי ולבסוף, במאות השש־עשרה עד השמונה־עשרה, בממלכת קחתי; לפי החלוקה הצבאית והטריטוריאלית היה אמור לעמוד תחת דגל הסדרושו של הביישוף של רוסתווי.
מבחינת החזקה פיאודלית היה הכפר מגוון למדי, וכאן התחלפו זו בזו חזקת הכנסייה, חזקת המלוכה וחזקת הנסיכים.
משנות ה־1850 התמלאו תושביו המתמעטים של הכפר בהררים שעברו מאמגה ומאחיאלי, והיסוד להתיישבותם נוצר קודם לכן, כאשר העניק ארקלה השני לחווסורים בכתב מיוחד את אדמות קהילת גוללבי שהתרוקנו כמעט, על הצלחתם בקרבות נגד אגה מוחמד ח'אן.
כל תושבי הכפר גאורגים — 100 אחוזים.
במפקד 2002 נמנו בכפר 77 תושבים — 37 גברים ו־40 נשים. במפקד 2014 חיו בכפר 49 תושבים — 21 גברים ו־28 נשים.