תתרחווה

הכפר שוכן בגובה 1,120 מטר מעל פני הים; מתיאנתי אליו 2 קילומטרים.

אדמת תתרחווה הייתה מקום מושב לאדם מן העת הקדומה ביותר. בשטח הכפר שוכנת מצודת מולמורי, וכאן גם אתר מושב ישן, ואת השדה הזה מכנים בשם קווירייה של בת סולחנה.

משערים כי הכפר נקרא קודם לכן מולמורי וכי לאחר מכן, במאות השבע־עשרה עד התשע־עשרה, לאחר התמעטות תושבי השפלה והגירתם של הררי גאורגיה, הוחלף שמו.

מולמורי נחשב קודם נחלת סווטיצחוולי, ואת החזקת הכפר חידש לסווטיצחוולי אלכסנדרה מלך הקחתים בשנת 1579. לאחר מכן החזיקו כאן אריסים ואדמות בני צ'ולוקשווילי ובחלקו גם מנזר אלאוורדי, ומבחינת המינהל נכלל הכפר במוראוות של תיאנתי.

על תתרחווה, יחד עם תיאנתי, תבעה גם החצר המלכותית, שניסתה להפוך את האדמות האלה לנחלת כתר ישירה. לפי החלוקה הצבאית והטריטוריאלית של שלהי ימי הביניים הכפיף השלטון המלכותי את חבל תיאנתי לביישוף של רוסתווי.

במאה השבע־עשרה התמעטו תושבי מולמורי והחל תהליך הגירתם של הררי גאורגיה. תושבי המקום היו עולים להתפלל אל הכפר הנטוש בצ'לי, השוכן ליד החשרולה, יובלו של יורי, ושם גומחות התפילה של מלאך הצלב ושל אם האלוהים של בני פשאווי מקהילת גבידאורי; לכן משערים כי חלק מתושבי תתרחווה של היום עברו דווקא מן הצד הזה.

תושבי הכפר עסקו מקדם בעיקר בגידול בקר ובעבודת השדה.

מדרום־מערב לכפר, על גדתו הימנית של נהר קווחווה, מצוי אייקון אדגיליסדדה מן המאה התשע־עשרה, וממערב לכפר אייקון גיורגי הקדוש, השייך מן הסתם לשלהי ימי הביניים.

הגאורגים הם 97.4 אחוזים מתושבי הכפר.

במפקד 2002 נמנו בכפר 74 תושבים. במפקד 2014 חיו בכפר 39 תושבים — 21 גברים ו־18 נשים.