פירוולי מאיסי, לפנים סצ'ילאו, הוא כפר בעיריית אבשה שבחבל סמגרלו־זמו סוונתי; הוא מרכז קהילה הכוללת את פירוולי מאיסי, תחמלרי, גאוצקינרי וקווישנצ'אלה.
אודות
הוא שוכן בשפלת אודישי, על גדתו הימנית של נהר צחניסצקלי, במקום שבו נפגש הצחניסצקלי עם הריוני, בגובה 13 מטר מעל פני הים, 9 קילומטרים דרומית לעיר אבשה ו־6.5 קילומטרים מסמטרדיה — תחנת הרכבת הקרובה ביותר. בכפר נקודת רופא.
שמו העתיק של הכפר הוא סצ'ילאו. במאות השלוש־עשרה עד השש־עשרה כללה נסיכות בני צ'ילדזה שטח גדול על שני גדות הריוני; מן המאה השש־עשרה נשאר השם סצ'ילאו רק לאדמה שמימין לריוני, שהשתייכה לנסיכות אודישי, ואילו האדמה שבצד השמאלי נקראה סג'אוואחו, ועליה התקוטטו בלי הרף ממלכת אימרתי ונסיכות גוריה.
במאה השש־עשרה הגיע גבול סצ'ילאו במערב עד הר אקי, בצפון עד בנדזה, בדרום עד הרי גוריה, ובמזרח עד נהר גוביסצקאלי. בני צ'ילדזה היו חזקים עד כדי כך שביקשו לזכות בתואר נסיך. משנת 1613 נכנסו כפרי המחלוקת של סצ'ילאו לנסיכות סמגרלו. מן המאה השבע־עשרה ירדו בני צ'ילדזה מגדולתם, ובסצ'ילאו נותרו רק הכפרים טקווירי, סצ'ילאו וגולאיקרי; את סצ'ילאו וסמיקלדזאו נטל לוון השלישי דדיאני מידי ממלכת אימרתי, ובשנים 1703 עד 1707 תפס את סצ'ילאו הליפרטיאני. בשלהי ימי הביניים נחלשו בני צ'ילדזה וסצ'ילאו נכנס לאפרכיית צ'קונדידי; מאותה עת נקראה האדמה סצ'קונדידלו במקום סצ'ילאו, ושם זה החזיק עד שנת 1803. במאה התשע־עשרה ולקראת ראשית המאה העשרים נותר בידי בני צ'ילדזה הכפר גולאיקרי לבדו.
בראשית המאה התשע־עשרה השתייכה מושלות סצ'ילאו לנסיכות אודישי וכללה את כפרי עמק הריוני עד פוטי — ביניהם קווישנצ'אלה, גולאיקרי, קתילרי, טקווירי, צילורי, קודורי, קווטנה, צליקרי, צ'אלדידי ופטרה פוטי.
בשנת 1853 נבנתה כנסיית העץ של המלאך הראשי בסצ'ילאו, ובשנת 1870 כנסיית העץ של גאורגיוס הקדוש בנמצאראולי. בשנות ה־1890 פעלה בכפר לשכת אגודת המסחר והתעשייה הגורית „שואמוואלי“. עד שנת 1933 השתייך סצ'ילאו לקהילת מרני; בשנת 1933 נקרא הכפר פירוולי מאיסי ונעשה מועצת כפר נפרדת. בשנת 1936 נהרסה הכנסייה ומאבניה נבנה בית הספר של הכפר.
מתושבי הכפר 99.5 אחוזים הם גאורגים.
במפקד 2002 נמנו בכפר 650 תושבים — 284 גברים ו־366 נשים. במפקד 2014 חיו בכפר 661 תושבים — 316 גברים ו־345 נשים.