בוליצקו

הוא שוכן בשפלת אודישי, בקצהו הדרומי־מזרחי של רכס הר אורתי, על גדתו השמאלית של נהר מונצ'יה, בגובה 20 מטר מעל פני הים, 4 קילומטרים מן העיר חובי.

בתקופה הסובייטית היו בוליצקו וסקוויקוויניו של ימינו מאוחדים בכפר אחד שנקרא פירוולי מאיסי; שטחו היה 1,200 הקטרים ותושביו מנו 2,534. פירוולי מאיסי הורכב משני חלקים עיקריים — פירוולי בוליצקו, הוא בוליצקו של ימינו, ומאורה בוליצקו, הוא סקוויקוויניו של ימינו.

באדמת הכפר שרדו אתרים היסטוריים: כנסיית סופיה הקדושה בסקוויקוויניו, מצ'חומרי, ג'חותי, נסקלו ומצודת קורומליה.

כנסיית סופיה הקדושה בסקוויקוויניו עומדת על גדת נהר מונצ'יה, על גבעול מוגבה; חומה מקיפה אותה, ובכניסה שרידי מגדל מרובע. הכנסייה, המגדל והחומה בנויים מאבן הגיר של המקום. המבנה נהרס כנראה ברעידת האדמה של שנת 1614 ואחר כך הוקם מחדש בפקודתו ובעזרתו של לוון דדיאני, ועל כך מעידות אבני הגילוף הפזורות בחצר. בסביבות המבנה נמצאו שברי כלי חרס מן התקופה הפיאודלית הקדומה; ניכר שעד המאה התשע־עשרה שכן הכפר סביב מבנה זה, ואחר כך ירדו תושביו אל המישור ונשאו את האיקונות, הצלבים והכלים העתיקים אל הכנסייה החדשה. בשנת 1923 סגר השלטון הסובייטי את הכנסייה. מתחת למבנה נמצאת מערה.

מצודת קורומליה עמדה על גבעה במקום שבו נפגשים הנהרות מונצ'יה וצ'חאיה; משלושה צדדים מקיף אותה הצ'חאיה. המצודה סגרה את הגיא הצר שממנו עוברת הדרך אל הכפר אבסתומני, וגם היא בנויה מאבן הגיר של המקום. כאן נמצאו כלי חרס מן התקופה הפיאודלית הקדומה, וחלקם נשמר במוזיאון לידיעת הארץ.

בצדו הימני של מקטע הרכבת מסנקי לזוגדידי, מהלך חצי קילומטר מנהר מונצ'יה, עומד האתר ההיסטורי מצ'חומרי; לידו זורם הנחל מצ'חומרי, והשם קשור במילה „דייג“. האתר הוקף בחומה ובמגדלים בצורת מלבן מאורך; נמצאו שברי רעפים וכלי חרס ופרטי בנייה מסותתים מאבן גיר. החוקרים סבורים שכאן עמדה כנראה כנסייה מן התקופה הנוצרית הקדומה.

מתושבי הכפר 99.7 אחוזים הם גאורגים.

לפי נתוני שנת 1911 נמנו בכפר 778 תושבים; מפקד 2002 מנה 1,657 — 790 גברים ו־867 נשים. במפקד 2014 חיו בכפר 743 תושבים — 368 גברים ו־375 נשים.