דזוולי סנקי

הוא שוכן בשפלת אודישי, על גדת נהר תחורי, בגובה 45 מטר מעל פני הים, 6 קילומטרים מן העיר סנקי. ממזרח גובל בו נוקלקווי, הידוע בהיסטוריה בשם העיר העתיקה ארכאופוליס, מצפון אקי, ומדרום גג'תי ונוסירי.

הכפר מצטיין באקלים סובטרופי לח; הקרקע בעיקרה אדמה אדומה וסחף, מקומות ההצפה מכוסים חול התחורי, ובמדרונות ההר הקרקעות עשירות ברקבובית ובגיר. מצפון מקיפה את הכפר רצועת גבעות הידועה כרכס אונגירה.

במדרונות גדלה צמחיית היער הקולכי: אשור, בוקיצה, מילה, אלון, תירזה, אלמון, שיטה, ערמון, אשכרוע, אגוז לוז ורימון; בשולי היער ורד הכלב ואוכמנית. במדרונות ניטעו בידי אדם עצי טונג.

מן העופות נמצאים בכפר השחרור, העורבני, הירגזי, הנקר, הזמיר והשליו, ולעתים רחוקות הפסיון והדוכיפת; מעופות הדורסים הנץ, הדיה, הזרזיר השחור והעורב. במקומות הביצה נמצאת האנפה, ובחורף באים ברווזים. ברצועת היער חיים הזאב, התן, השועל, הגירית, הארנבת, נברן השדה, הקיפוד והחפרפרת. מאוצרות הטבע ראוי להזכיר מרבץ אבן גיר.

דזוולי סנקי עשיר באתרי היסטוריה וטבע: במרכז הכפר מתנשאים עץ דולב בן שמונה מאות שנה וכנסיית המושיע, ועל ההר כנסיית גאורגיוס הקדוש ומצודת שחפי. ידיעות מעניינות על הכפר מספק המיסיונר האיטלקי ארקנג'לו למברטי, שהגיע לגאורגיה בשנת 1630 וחי שמונה־עשרה שנה בסמגרלו.

מתושבי הכפר 99.7 אחוזים הם גאורגים.

במפקד 2002 נמנו בכפר 1,701 תושבים — 788 גברים ו־913 נשים. במפקד 2014 חיו בכפר 1,350 תושבים — 657 גברים ו־693 נשים.