מבצר שחפי

מבצר שחפי עומד במינגרליה ליד העיר סנאקי. זהו מבצר ימי־ביניימי שבו מבחינים בארבע שכבות בנייה, המוקדמת מראשית המאה הרביעית והמאוחרת מן המאות השש־עשרה והשבע־עשרה, עם עקבות של שינויים מאוחרים. בתוכניתו המבצר מוארך ונמתח לאורך קו מזרח–מערב; הוא מורכב משני שערים החצובים במקטע המזרחי של החומה, שלושה מגדלים, הדרום־מערבי, המרכזי והדרום־מזרחי, כנסיית אולם קטנה הבנויה אל החומה הצפונית בפינה הצפון־מזרחית, בור מים והחומה, ותעלת הגנה מלאכותית מקיפה אותו. החומות מאבן גוויל חצובה בטיט סיד המונחת בנדבכים. המגדלים הדרום־מערבי והמרכזי מלבניים, והמרכזי הוא מבנה בן ארבע קומות בצורת פירמידה קטומה שכניסתו חצובה בדרום בגובה 4 מטר; המגדל השלישי, המשולב בפינה הדרום־מזרחית, עגול ובן שלוש קומות, עם כניסה בגובה הקרקע מן המערב, והחוקרים סבורים שהיה מבנה מגורים. אולם הכנסייה עם האפסיס כלוא במלבן חיצוני, עם הכניסה במערב והאפסיס בקצה המזרחי.

הוצע שמבצר שחפי הוא אונוגוריס, מבצר ממלכת אגריסי הנזכר בכרוניקות של מלחמות ביזנטיון–פרס במאה השישית, שעל מיקומו החוקרים עדיין חלוקים: הוצעו גם אונוגיה, ספיאטי וחונציסציחה שבעיריית מרטווילי. השכבה המוקדמת ביותר של המבצר היא מראשית המאה הרביעית. עד אמצע המאה השש־עשרה השתייך שחפי לאחוזת משפחת צ'ילאדזה ושימש תכופות כבית כלא לאסירים רמי מעלה: בשנת 1590 מת כאן בשבי המלך לוואן מאימרתי. המבצר עדיין היה בשימוש בראשית המאה התשע־עשרה.

בשנת 1979 נערכו במבצר חפירות ארכאולוגיות וי' אדמיה פרסם את המונומנט ב"דזגליס מגובארי"; פרמן זקראיה מתאר אותו בקורפוס המבצרים הגאורגיים שלו. ב־7 בנובמבר 2006, בצו נשיא גאורגיה, הוענקה למבצר שחפי הקטגוריה של אתר תרבות בלתי נייד בעל חשיבות לאומית (פורטל המורשת התרבותית מס' 5154).

המבצר עומד ליד סנאקי. בדקו במקום את הדרך אל החורבות ואת תנאי הביקור.