אושורה

את ערוץ אושורה ואת אושורה העליונה מזכיר ווחושטי בגרטיוני: הוא כותב שערוץ אושורה נשפך למטקווארי מעל ציתלחדה, מול גוביאתי, וכי על הערוץ הזה, מעל אושורה העליונה, עומד מנזר בעל כיפה. קהילת אושורה איחדה את אושורה התחתונה, את אושורה העליונה ואת קמזה. תיאור ישן מצייר את המקום כך: כשתי ורסטאות מאספינדזה שוכנת אידומלה, ומימינה של אידומלה, במקום נידח ונסתר, יש ערוץ ובו שני כפרים — אושורה התחתונה והעליונה. אקוותימה תקאישווילי מוסיף שאושורה העליונה שוכנת גבוה יותר, בערוץ הצר של מי אושורה, ואילו אושורה התחתונה שוכנת על גדת אותם מים, שהם יובל ימני של המטקווארי.

בשנת 1886 היה הכפר מיושב כולו בגאורגים מוסלמים. בתקופה הסובייטית התפתחו כאן גידול בקר, גידולי שדה, מטעים, גננות וכרמים.

בכפר שרדה כנסיית בזיליקה קטנה מן המאה הארבע־עשרה על שם אם האלוהים. בשנים האחרונות הייתה פגועה למדי, ובשנת 2009 שוחזרה. פנים הכנסייה היה מצויר; פרטי הפרסקו שרדו בחלקה המזרחי. בחלקה הדרומי נשתמרה כתובת שממנה מתבררות נסיבות הבנייה. בחזית הדרומית, מעל פתח הכניסה, חקוק צלב בולניסי; בחלק המזרחי, מעל החלון, ניכרת תמונה זעירה ופשוטה שבה מוצגים כנראה בוני הכנסייה, ולצדה תבליט פשוט. הכתובת שעל הקיר הדרומי נפתחת בפנייה אל אם האלוהים ובשירות המובטח לה.

במפקד 2014 נמנו באושורה 531 תושבים — 264 גברים ו־267 נשים, וכל האוכלוסייה הייתה גאורגית. במפקד 2024 חיו בכפר 468 תושבים.