סתחה

שם הכפר שקוף וטיפוסי ללשון הגאורגית: האזורים האלה של ג'וואחתי נודעו ככל הנראה בריבוי עיזיהם, ולכן נקרא המקום סתחה, על שם המילה עז. כיום מיושב הכפר בארמנים שעברו לכאן מארזורום בשנות ה־1830.

בכפר שרדו שרידי מצודה קיקלופית, שהחוקרים מתארכים אותה לתקופת כורה־ארקס, האלף השלישי לפני הספירה. חלק גדול מחומות המצודה הרוס: המתיישבים השתמשו באבניה לבניית בתיהם.

ליד הכפר מתנשא אתר אדריכלות גאורגית מן המאה האחת־עשרה — כנסיית האולם הגדולה של השילוש. היא בנויה מאבנים חומות מסותתות היטב ויש לה תוספות מדרום, ממערב ומצפון. ניכרות כמה שכבות בנייה מתקופות שונות, והעתיקה שבהן היא חלקי כנסייה קטנה ומוקדמת יותר ששולבו בקירות הקפלה הצפונית ובקירות הכנסייה הראשית. חדר ההכנה וחדר הכלים משוקעים בעובי הקיר משני צדי המזבח. מבחוץ מעוטרים החלונות והכרכוב בגילוף של אומנות גבוהה. פנים המבנה לא נועד מלכתחילה לציור, כפי שמעידים נדבכי האבן המסותתת היטב, קווי האיברים האדריכליים והכותרות המגולפות.

בשנות ה־1870 נבנתה אל הכנסייה הגאורגית מדרום כנסייה ארמנית על שם נרסס הגדול הקדוש: הקיר הדרומי של הכנסייה הגאורגית שימש קיר צפוני לארמנית, כך שלשתיהן היה קיר משותף אחד. את הקיר הזה, שהיה כבר קיר פנימי עבור הכנסייה הארמנית, כיסו בטיח סיד עבה. באביב 1990 התמוטט גגה של הכנסייה הארמנית בצדו הצפוני; קירה הדרומי של הכנסייה הגאורגית נחשף בחלקו, שכבת הסיד העבה נשרה, וחלק ממנה נשטף בגשם, ועל לוח אבן גדול נתגלתה כתובת גאורגית ארוכה בכתב נוסחחוצורי — אחת־עשרה שורות.

במפקד 2002 חיו בסתחה 2,222 תושבים. במפקד 2024 חיו בכפר 1,361 תושבים.