קוומו חוויתי

הכפר שוכן בגובה 800 מטר מעל פני הים; מגורי אליו 27 קילומטרים לצד צפון־מערב. לכפר הוענק מעמד של יישוב הר גבוה.

הכפר חוויתי נזכר במקורות היסטוריים מן המאה השש־עשרה, וצורת שמו הראשונה היא רחוויתי. אחוזות וצמיתים כאן החזיקו בזמנים שונים בני תקתקישווילי, בני מצ'בלי, בני חרחאולידזה, בני פוולנישווילי ובני תומנישווילי, ובמאה השמונה־עשרה נזכרים כבר שני כפרי חוויתי — העליון והתחתון. התושבים עסקו בעיקר בעבודת האדמה, בגננות ובגידול גפנים, ולכפר היה תפקיד חשוב בהגנת עמק הליאחווי מפני פשיטות הלקים.

ביום 21 בדצמבר 1921 הביעה אספת תושבי הכפרים הגאורגיים שבעמק הליאחווי — זמו ניקוזי, קוומו ניקוזי, זמו חוויתי וקוומו חוויתי — מחאה נגד האפשרות לצרף את יישוביהם למחוז האוטונומי אוסטיה הדרומית.

משנות ה־1990 מצא עצמו קוומו חוויתי בסמוך לאזור העימות בין הגאורגים והאוסטים, ולאחר מכן בסמוך לרצועת הכיבוש. במלחמה בין רוסיה וגאורגיה בשנת 2008 היה הכפר מאוגוסט עד אוקטובר בידי כוחות רוסיה.

בשולי קוומו חוויתי, בבית הקברות, עומדת כנסיית אם האלוהים בת אולם אחד משלהי ימי הביניים, המתוארכת לשנת 1672, ובה נותרו גם כתובות באסומתברולי; מחוץ לכפר עומדת כנסיית ניקולאוס הקדוש של קוומו חוויתי, שנבנתה בשנת 1794. בין זמו חוויתי לקוומו חוויתי נותרה קומה אחת של מגדל עגול בתכניתו, שהקימו בני תומנישווילי.

הגאורגים הם 99.5 אחוזים מתושבי הכפר והאזרים 0.3 אחוזים.

במפקד 2002 נמנו בכפר 1,070 תושבים — 541 גברים ו־529 נשים. במפקד 2014 חיו בכפר 927 תושבים — 452 גברים ו־475 נשים.