דירבי הוא כפר במזרח גאורגיה, בעיריית קרלי שבחבל שידה קרתלי, מרכז היחידה המנהלית שלו, במישור דוגלאורי — החלק המערבי של מישור שידה קרתלי — על גדתו הימנית של נהר הפרונה המזרחית.
אודות
הכפר שוכן בגובה 750 מטר מעל פני הים; מקרלי אליו 14 קילומטרים.
במקורות ההיסטוריים נזכר דירבי במאה השמונה־עשרה; לפי עדותו של וכושתי בגרטיוני היה מנזר דירבי מושבו של ראש מנזר הצלב בירושלים, שמלכי קרתלי בחרו בו. הכפר נזכר במרשם קהילת רואיסי משנת 1715 ובחיבורו של יואנה בגרטיוני מן השנים 1794 עד 1799.
בשנת 1650 חידש המלך רוסטום למנזר דירבי את כתב החסינות, פטר אותו ממסי המלוכה — למעט חובת המלחמה והציד — והשאיר בידו את המס למנזר הצלב בירושלים, 6,000 תטרי. אדמת דירבי השתייכה לקהילת המרוולי, הבישוף של רואיסי, ואת הנחלות ניהל אב הצלב, הבישוף של ניקוזי. בשנת 1785 חידש ארקלה השני את החסינות; הוא גם, כאשר חילק את קרתלי למחלקות לצורך המלחמה בלקים, קבע את דירבי עם כפרי הסביבה כעמדה הרביעית, ודבר זה מלמד על חשיבותו הצבאית של המבצר כאן.
בשנת 1745 הטיל צבא הלקים מצור על מבצר דירבי, שאותו חיזק יואנה חרחאולידזה; לעזרת בני דירבי באו תיימוראז השני וארקלה השני בצבא מאוחד ושחררו את הכפר. גם בקרב שנת 1753 הציל המבצר את תושביו משבי ומביזה.
ב־6 באוגוסט 1902 ובאביב 1903 התחוללו בדירבי מרידות אגרריות: בעלי האחוזות דרשו את דמי החכירה בכסף על אף היבול הדל, וסגירת דרך והפיכת מרעה לשדה חרוש החריפו את הסכסוך. האריסים תקפו את המנזר, פרצו אל הלשכה ושחררו את בני כפרם שנעצרו שם; לכפר הגיע ראש המחוז עם יחידה חמושה, ו־17 אריסים נעצרו.
עד שנת 1804 גרו בדירבי 64 בתי אב, והצמיתים והאדמות היו של המרוולי ושל בני מצ'בלי. בשנת 1921 צורפו דווני ואוונווי לקהילת דירבי; הקהילה השתייכה למחוז רואיסי שבנפת גורי.
בדירבי נולדו הפעיל המדיני גיורגי ארדזה, המתרגם והסופר סוסו יורמשווילי והסופר סופרום מגלובלישווילי, שנולד בשנת 1851 ומת בשנת 1925.
בכפר אתרי אדריכלות וארכאולוגיה רבים: גבעת זנג'ווארי מתקופת הברונזה המאוחרת והברזל הקדום, קבר מן התקופה הפיאודלית, בזיליקת שלושת האולמות של אם האלוהים ומכלולה, כנסיית גאורגיוס הקדוש של זדג'ווארי מן המאה העשירית, ארמון מבוצר מן המאות השבע־עשרה והשמונה־עשרה, כנסיית גאורגיוס הקדוש משלהי התקופה הפיאודלית וכנסיות קוולצמינדה ותאודורוס הקדוש מן המאה התשע־עשרה. על אדמת הכפר פועל מנזר הנשים של ההירדמות, מבישופות רואיסי ואורבניסי, והמבצר שהיה של בני בגרטיוני־דויתישווילי הרוס היום.
הגאורגים הם 99.3 אחוזים מתושבי הכפר.
במפקד 2002 נמנו בכפר 3,028 תושבים — 1,534 גברים ו־1,494 נשים. במפקד 2014 חיו בכפר 2,569 תושבים — 1,305 גברים ו־1,264 נשים.