ברתי הוא כפר במזרח גאורגיה, בעיריית קרלי שבחבל שידה קרתלי, מרכז קהילתו, במישור שידה קרתלי, על גדתו השמאלית של נהר הפרונה המזרחית.
אודות
הכפר שוכן בגובה 710 מטר מעל פני הים; מקרלי אליו 9 קילומטרים. בקהילה כלולים ארדתי, דוגלאורי, סגולשני וצוורי.
אחד משלושה־עשר האבות האשורים, פירוס ברתלי, הקים כאן מנזר; המרכז המנזרי שעיצב היה לאורך ימי הביניים אתר חשוב של ספרות ומלאכה. כאן נוצרו צלב הקרב מכסף של ברתי מן המאה האחת־עשרה, ועליו כתובת, והבשורה בכריכת עור של ברתי מן המאה השלוש־עשרה.
בתקופת אחדותה של גאורגיה הפיאודלית, במאות האחת־עשרה עד השלוש־עשרה, היו גיא ברתי והכפר כפופים לחצר המלוכה עצמה; לאחר מכן הקדיש אלכסנדר הראשון את גיא ברתי למנזר סווטיצחוולי. במאות החמש־עשרה והשש־עשרה סיפח מנזר אורבניסי להשפעתו חלק מן הגיא ואת הכפר עצמו, החזיק בו צמיתים ואדמות והעמיד בו מנהל משלו.
במאות השבע־עשרה והשמונה־עשרה, לאחר שהתגבשה בזמו קרתלי נחלת בני אוולישווילי, היה רוב הכפר שלהם; בידם היה גם גיא בורג'ובי, והמלך הפקיד בידם את השמירה על הפרונה של דווני, ומפני שבורג'ובי היה דל יבול נתן להם המלך את ברתי עד דירבי, ושם עמד גם ארמונם. לפי החלוקה המנהלית של אותן מאות השתייך הכפר לדגל זמו קרתלי, שעליו פיקדו בני אמילחווארי. עד שנת 1804 היו הצמיתים והאדמות של ברתי בידי בני אוולישווילי, בני צרתלי והמלכה דריה. הכפר נזכר גם בחיבורו של יואנה בגרטיוני מן השנים 1794 עד 1799.
בברתי נולד סופר הילדים הגאורגי שיו מגווימלי — קוצ'וקשווילי, שנולד בשנת 1866 ומת בשנת 1933.
מתוך מורשת התרבות של הכפר ראויה לציון הכנסייה שהקים פירוס ברתלי במאה השישית, כנסיית גאורגיוס הקדוש מאותה מאה וכנסיית אולם מן המאות השש־עשרה והשבע־עשרה.
הגאורגים הם 98.7 אחוזים מתושבי הכפר והאוסטים 0.7 אחוזים.
לפי נתוני שנת 1911 נמנו בכפר 444 תושבים; מפקד 2002 מנה 1,146 — 585 גברים ו־561 נשים. במפקד 2014 חיו בכפר 899 תושבים — 455 גברים ו־444 נשים.