גודה

וכושתי ויואנה בטונישווילי אינם מכירים את הכפר הזה. גודה נזכר במסמך המתוארך למחצית השנייה של המאה השבע־עשרה, שהוא החלטה שניתנה בעניין נחלתם של באקה הסוכן ושל ממוקה מגרדזה: בו נאמר שלפי ההחלטה נשארה הנחלה השוכנת לעבר גודה בידי ממוקה.

לפי מפקד 1886 גרו בגודה 28 בתי אב — 119 גברים ו־104 נשים, 223 נפשות בסך הכול — והתושבים היו גאורגים כולם, שבאו מאימרתי. אחרי שנת 1921 היה גודה מרכז מועצת כפר.

במקום חיו בני גריגלשווילי, לומידזה, בליאדזה, גיקשווילי, תדשווילי, לורסמנשווילי, קלחססשווילי, טבטדזה וביצדזה.

הן בפטרה גודה והן בדידי גודה שרדו כנסיות של אם האלוהים ושל גאורגיוס הקדוש מן התקופה הפיאודלית המאוחרת.

גודה התפורר כיישוב בשנות ה־1950, כאשר הועברו התושבים לחשורי.