סומנתי

במקורות ההיסטוריים הגאורגיים ובאלה שבפרסית נזכר סומנתי מן המאה השבע־עשרה, והוא היה נחלתם של בני אוולישווילי.

בשנת 1633 נותן תימורז הראשון את סומנתי, יחד עם אביסי, לזכריה אוולישווילי. מן הכתב מתברר שזכריה אוולישווילי התלווה למלך תימורז לאימרתי ויחד עם חצר המלוכה נשא צרות ומבחנים רבים; בשכר נאמנותו וסבלו העניק לו המלך את הכפרים סומנתי ואביסי, שניתנו לאחוזת נחלה.

מן המסמך מתברר שסומנתי היה של בני אוולישווילי גם לפני שנת 1633; את זאת מאשר גם כתב החסד שנתן המלך רוסטום לזכריה אוולישווילי בשנת 1637, ובנוסחו הפרסי נאמר שסומנתי היה מימים קדומים של זכריה־בג.

בשנת 1656 העניק המלך רוסטום את סומנתי, שהיה בידי זכריה ובידי בנו אוולי, לאוותנדיל שנשאן־מרטירוזשווילי.

בשנת 1728 נרשמו בסומנתי 20 בתי אב, ששילמו את כל מסי העות'מאנים בסך 7,540 אקצ'ה.

בשנות ה־1790 רושם יואנה בטונישווילי את סומנתי בעמק מי אלי ככפר מיושב; הכפר התפורר במאה התשע־עשרה.

במקום עומדת כנסייה, המתוארכת לתקופה הפיאודלית המאוחרת.