סורמי

העיירה שוכנת בגובה 740 מטר מעל פני הים; מעמד של עיירה הוענק לה בשנת 1926. בקהילה כלולים ביג'ניסי, דידי בקמי, זקוטה, פטרה בקמי ואורתחווה; מצפון לעיירה עובר הכביש הראשי ס1, ודרכים קושרות את סורמי לחשורי ולחרגאולי.

עקבות יישוב בסורמי משוערים זמן רב לפני ראשית הספירה: המצאים הארכאולוגיים שנמצאו בה מעידים שבמקומות האלה חי אדם מתקופת הברונזה הקדומה. סורמי הייתה אחת העיירות החשובות של קרתלי בעת העתיקה, ובה עברה דרך השיירות והמסחר מהודו אל פאסיס, שעליה מספרים כבר חיבוריהם של ההיסטוריונים והגאוגרפים היוונים מן המאות הרביעית והשלישית לפני הספירה — אריסטו, פטרוקלס וארטוסתנס.

סורמי החלה להתגבש כעיר בתפר המאות הרביעית והשלישית לפני הספירה, ולקראת סוף המאה השלישית היו לה פני עיר מובהקים. היווסדותה כעיר באה ממקומה האסטרטגי ומחלקה הפעיל במסחר בפנים ובחוץ; גם המבצר, כנראה, נבנה מיד כשנעשתה עיר. סורמי נשארה עיר עד שלהי התקופה הפיאודלית, אך במאות שחלפו נהרסה כל כך שאין רואים בה עוד תל עיר.

העיר סורמי נזכרת בכמה מקורות היסטוריים מן המאה השתים־עשרה. במאות השתים־עשרה והשלוש־עשרה חי בסורמי בית האצילים הגדולים סורמלי, ושמו בא מנחלת אבותיהם — סורמי. מסוף שנות ה־1170 היו נסיכי בית זה אריסטבי האריסטבים ואריסטבי קרתלי, ומשנות ה־1240 עד המחצית הראשונה של המאה הארבע־עשרה היו, לצד אריסטבות קרתלי, גם מנדטורתוחוצסי של מלך גאורגיה.

האיש הראשון הידוע מבית סורמלי במאה השתים־עשרה היה האציל בקה; לאותו בית השתייכו אריסטב קרתלי רטי, בגה הראשון, בגה השני, גריגול סורמלי, רטי הראשון, רטי השני, סולה בן רטי סורמלי, וחמדה בן בגה השני.

על שמה של סורמי מספרים גם אגדת עם: כאן חיו נערה ונער, הנערה נקראה סו והנער רמי. הם אהבו זה את זה, ומפני שהוריהם מנעו מהם להיות יחד החליטו להינשא בסתר; השכונה שבה התיישבו נקראה בשמותיהם המחוברים — סורמי, ולאחר מכן כונתה בשם זה העיירה כולה.

לפי עדותו של וכושתי בגרטיוני ישבו בעיר סורמי גאורגים אורתודוקסים, ארמנים ויהודים — 200 בתי אב בסך הכול; את אותה עדות חוזר כתב היד מארכיון משרד החוץ של מוסקווה, שמצא אלכסנדרה צגרלי.

בסורמי מוסדות תרבות והשכלה, ובהם מוזאון לסיה אוקראינקה. בעיירה עומדים מבצר סורמי וכמה כנסיות: של גאורגיוס הקדוש, של העלייה לשמים, קתדרלת קווירצחוולי, מנזר איטריה, כנסיית גאורגיוס הקדוש של צ'ומתלתי, כנסיות גוותאבה, אם האלוהים, מרינה הקדושה וברברה הקדושה, וכן בית התפילה היהודי — בית הכנסת של סורמי. משנת 1996 עד שנת 2013 שכן בסורמי מושב הבישופות של רואיסי ואורבניסי, ומשנת 2013 מושב הבישופות של סורמי וחשורי.

בין שכונות העיירה קקלתחווי בחלקה הצפוני, ביאנתחווי לצד דרום־מערב, בוגאורה ואיטריה בחלקה המערבי, זינדיסי וגוורדיסובני במזרח — האחרונה כפר לשעבר שהצטרף לסורמי בשנת 1989 — וצ'ומתלתי; במרכז העיירה נובע מעיין הטבע רקיניס צקלי.

הגאורגים הם 98.5 אחוזים מתושבי העיירה, הארמנים 0.6 אחוזים, הרוסים 0.3 אחוזים והאוסטים 0.3 אחוזים.

לפי נתוני שנת 1908 נמנו בעיירה 1,947 תושבים; מפקד 2002 מנה 9,773 נפש; מפקד 2014 מנה 7,492 נפש. במפקד 2024 חיו בעיירה 6,749 תושבים.