צרומי

הכפר שוכן בגובה 800 מטר מעל פני הים; מחשורי אליו 15 קילומטרים.

בצרומי עומד המקדש שנבנה על שם המושיע, המתוארך לשנים 626 ו־634 או 635 והוא אחד המצבות הבולטות של אדריכלות המאה השביעית; בכפר נמצאת גם כנסיית מרינה הקדושה.

צרומי, או צרומיסאי, הוא שם של עוף: לפי המילון המסביר של הלשון הגאורגית הוא היינו הך עם הצ'וטי, כלומר ינשוף.

בתקופה הפיאודלית הקדומה והמפותחת מילא צרומי תפקיד מסוים בחיי התרבות של הארץ והיה אחד היישובים החשובים, עיירה, במערבה של קרתלי. ממסמך אחד מתברר שבתחילת המאה השמונה־עשרה גרו בו 6 בתי אב, ואילו בשנת 1728 גרו בצרומי 58 בתי אב, ששילמו את כל מסי העות'מאנים בסך 27,810 אקצ'ה.

שנות ה־1730 היו לצרומי קשות במיוחד: בעקבות הלקיאנובה התפורר הכפר כליל. יישובו מחדש מתחיל רק משנות ה־1760 ומשנות ה־1770, כאשר נסיכי האזור הזה, בני ציצישווילי, בתמיכת חצר המלוכה העבירו אנשים מג'וואחתי והושיבו אותם בכפרים שהתרוקנו, ובהם צרומי; התהליך הזה נמשך גם במאה התשע־עשרה.

וכושתי בטונישווילי מכיר שני מקומות בשם צרומי, ושניים רושם גם יואנה בטונישווילי; לדעת החוקרים אחד מהם הוא נדרבזווי של היום. בתיאורו של יואנה לא נראים כאן תושבים, וזאת מן הסתם תוצאת ההתקפות התכופות של הלקים.

בצרומי חיים בני בקשווילי, ברידזה, גוגלדזה, גריגלשווילי, איקושווילי, קפנדזה, לקושווילי, לומידזה, מייסורדזה, מיקלשווילי, מורג'יקנלי, סרלידזה, סולימנשווילי, טלחדזה, קוקושווילי, קורדדזה, גוויניאשווילי, שוביתידזה, צ'ובינידזה, צ'וטקרשווילי, ציצקישווילי, דזוליאשווילי, ציקרישווילי וחצ'ידזה.

בכפר כמה מצבות ארכאולוגיות — אתרי יישוב המתוארכים לתקופה הפיאודלית המאוחרת — וגם בית מלאכה של קדרים מתקופת הברונזה המאוחרת נמצא בו: שרידי כבשן, ערמות פחם ושברי כלי חרס גסי דופן שנשרפו באדום. חפירות ארכאולוגיות של ממש לא נערכו בצרומי.

הגאורגים הם 98.7 אחוזים מתושבי הכפר והרוסים 0.6 אחוזים.

במפקד 2002 נמנו בכפר 443 תושבים — 221 גברים ו־222 נשים; מפקד 2014 מנה 316 — 153 גברים ו־163 נשים. במפקד 2024 חיו בכפר 307 תושבים — 151 גברים ו־156 נשים.