תגילוני

הכפר שוכן בגובה 60 מטר מעל פני הים; מגלי אליו 16 קילומטרים.

האטימולוגיה העממית קושרת את שם תגילוני לביטוי המגרלי תק גינול — כאן נפל — כאילו נפל במקום הזה אדם אל האנגורי; לפי קריאה אחרת בא שם הכפר מן המגרלית תנגי, ודבר זה מורה על דלתה קדומה של האנגורי כאן או על מעבר במים.

אדמות תגילוני היו מיושבות מימים קדומים. בכפר, על גדתו הימנית של התקיה — יובל של האנגורי — שוכן תל היישוב ציפוריה; שברי כלי החרס שנמצאו כאן מקדימים את ראשיתו של תל ציפוריה אל שלביה הראשונים של תקופת הברונזה המאוחרת, אל המאה החמש־עשרה והמאה הארבע־עשרה לפני הספירה. בסביבות הכפר נמצאו חפצי ארד ונחושת מן המאה האחת־עשרה והמאה העשירית לפני הספירה, וגם קבורה עשירה המתוארכת למאה הראשונה והשנייה — אוצר תגילוני.

בסביבותיה של תגילוני של היום, על גדתו הימנית של האנגורי, מזכירים מקורות שלהי ימי הביניים כפר ושמו צמחרי, הנודע מן „ביצ'וינתה איאדגרי“ של המאה השש־עשרה ומסומן במפותיהם של כריסטופורו דה קסטלי ושל ארקנג'לו למברטי; צמחרי הוא כיום אחד מרבעיה של תגילוני. בשטחה של תגילוני משוער גם מקום ושמו ציפוריה, ובו שכנה במאה השבע־עשרה מיסיון קתולי רומי; השם ציפוריה, היא ציפורוני, שמור בסביבות הכפר עד היום.

במאה התשע־עשרה מוזכר הכפר בשם תגלון; בתקופת שלטונה של האימפריה הרוסית השתייך לנפת סמורזקנו. מאז ומקדם נחלקה חברת תגילוני לשלושה רבעים: פירוולי תגילוני, היא תגילוני העליונה, מאורה תגילוני, היא תגילוני התיכונה, ומסמה תגילוני, היא תגילוני התחתונה. בתקופה הסובייטית הייתה בכפר חוות תה.

במערב גובלת קהילת תגילוני בנבקווי, בצפון־מערב ובצפון בסידה, במזרח בצ'ובורחינג'י, ובדרום, לאורך נהר אנגורי, בחבל סמגרלו־זמו סוונתי.

בשנות ה־1990 נפגע הכפר קשה בעת העימות המזוין באבחזיה, ובעיקר באירועי מאי 1998 בגלי, כאשר שרפו הכוחות הבדלניים האבחזים, בתמיכת צבאות הכיבוש הרוסיים, מאות מבתיהם של הגאורגים המקומיים; עשרות מתושבי הכפר נהרגו או נעלמו בלא עקבות.

לפי נתוני שנת 1876 נמנו בכפר 1,291 תושבים, ובמפקד 1989 — 1,184. במפקד 2011 נמנו בקהילת תגילוני 1,430 תושבים, בעיקר גאורגים — 99.5 אחוזים מן האוכלוסייה.

הכפר כבוש בידי הפדרציה הרוסית.