חידיסתווי

במאי 1964 גילתה משלחת של המוזיאון לידיעת הארץ בצ'וחטאורי, ובה ר' גיורגדזה ואל' קלנדדזה, יישוב מן התקופה המזוליתית במקום מפגשם של הנהרות קלשי וגובזאולי. בין המוצאים שנאספו יש מעדרי ארד, את ארד, מטילי נחושת ודוד נחושת.

שמו הקודם של הכפר הוא אוצחנה, ומכאן בא שמו של זן הגפן אוצחנורי ספרה. במאה השש־עשרה גרו באוצחנה 20 בתי אב; הקהילה הוקדשה בידי רוסטום גוריאלי לאם האלוהים של ביצ'וינטה, והשם עצמו נזכר במסמך משנת 1622. במאה התשע־עשרה היתה אוצחנה מרכז הקהילה הכפרית בסילתי, שכללה את אוצחנה, בסילתי, בוקנרי ומציאתי; בשנות ה־1870 של אותה מאה נמנו בקהילה 400 בתי אב. באוצחנה התקיים שוק, ומשום כך כינו את חידיסתווי אף עיר. בשלהי המאה התשע־עשרה גרו בכפר עד אלף בתי אב, פעלו בו בית ספר דו־כיתתי ובית ספר קהילתי, וב־1903 נפתחה ספרייה. בין 1903 ל־1905 התכנסה בבית ברז'יאני שבחידיסתווי ועדת גוריה של המפלגה הסוציאל־דמוקרטית הרוסית; בימי מהפכת 1905 נערכו כאן אספות פוליטיות, ואובליסק מציין אותן. במפקד 1908 נרשמו חידיסתווי ואוצחנה בנפרד. בשנות ה־1920 היה הכפר נפה בפני עצמה, ובתקופה הסובייטית פעל בו קולחוז שעסק בתה ובבקר.

בשטח הכפר שרדו בתי אודה מן הטיפוס המסורתי של מערב גאורגיה, ובהם בית מושבה של המשוררת אנה קלנדדזה ובית משפחת קלנדדזה, שהוכר כאתר מורשת תרבות.

בכפר פועלים מרכז קהילתי, בית ספר ציבורי, גן ילדים, ספרייה ובתי הארחה. אוכלוסייתו מונה 303 נפשות.