צ'וצ'חתי, שנקרא קודם צ'ירגוותי, הוא כפר במוניציפליטט לנצ'חוטי ומושב קהילה הכוללת את צ'וצ'חתי, גוליאני, קוקתי, מואדני, שרומיסובני, חורתי וג'יחנג'ירי. הוא שוכן בגבעות שלמרגלות רכס גוריה, בעמק הנהר שותי, בגובה 130 מטר מעל פני הים, 27 קילומטרים מלנצ'חוטי ו־7 מסופסה, על הדרך סופסה־גוליאני.
אודות
צ'וצ'חתי היה סמואראוו — יחידת ניהול — בנסיכות גוריה, ומנהליו היו בני נקשידזה. יוהאן גילדנשטדט מזכיר את הכפר ב־1772. צ'וצ'חתי היה נחלתו של דוויט, בנו של גיורגי החמישי גוריאלי, אך דוויט איבד את החבל ב־1820 בשל חלקו במרד אימרתי; המייג'ור גיורגי נקשידזה מונה למנהל, אך המשרה בוטלה כעבור זמן קצר. תחת האימפריה הרוסית כללה הקהילה הכפרית של צ'וצ'חתי את צ'וצ'חתי, ארצ'אולי, גרמגלה, גריגולטי, מלתקווה ותחנת סופסה. ב־1921 היה הכפר שייך לנפת סופסה, ובתקופה הסובייטית, עד 1951, נקרא ציטלובני. גידלו בו תה ותירס ופעל בו בית חולים.
במגרלית פירוש „צ'וצ'חי“ הוא תרזה, ולכן ציין צ'וצ'חתי מקום נטוע עצי תרזה. על השם מספרים גם אגדה עממית: בהר הגבוה ביותר של הכפר עמדה כנסייה ובה איקונה של אם האלוהים משובצת אבנים יקרות וזהב. העות'מאנים הרסו את הכנסייה, והתושבים הסתירו את האיקונה בכנסייה אחרת; במערכה הבאה הרס האויב גם אותה, והאיקונה הועברה שוב — עד אמצע המאה התשע־עשרה נשמרה בכנסיית גוודי. כנסיית גוודי התמוטטה מרוב ימים והאיקונה אבדה. את האיקונה ואת הכפר כינו „מצ'וצ'וי חתי“, האיקונה הזוחלת, ומן הצורה הזאת עבר השם: מצ'וצ'וי חתי, צ'וצ'חתי.
בצ'וצ'חתי יש מערה מעשה ידי אדם, שקשה להבחין בה מבחוץ בשל כיסוי הצמחייה. בעומקה עמד שולחן מזבח עגול — קודש הקודשים של הנזירים; שברי טיט סיד ואבן שנמצאו שם מלמדים שהמערה היתה בנויה שני חלקים, חלל תפילה וחדר שבו המתינו המתפללים. האגדה מספרת שהיתה למערה דלת עץ מגולפת, שאדם הסיר ולקח לביתו; לאחר מכן לא נתנו החלומות מנוח לגנב והוא השיב את הדלת למקומה.
במרכז הכפר עומד בניין מינהל מן התקופה הסובייטית: מבנה בן שתי קומות על תוכנית מלבנית, מתוח ממערב למזרח, וחזיתו הראשית סימטרית ופונה אל הכביש. עמודים מתומנים נשענים על בסיסים פשוטים ונחתמים בכותרות קומפוזיטיות; מאחורי שורת העמודים, בקומה הראשונה, עוברת שורה סימטרית של דלתות וחלונות מלבניים, ובקומה השנייה פתחים מקומרים באותו סדר, מעוטרים במסגרות מעובדות. לפני הדלתות מרפסות עם מעקי ברזל הנשענים על זיזים מדומים. בחזיתות המערבית והמזרחית יש בקומה הראשונה שני פתחים רחבים בקמרון מחודד, ומעליהם ארבעה חלונות בזוגות. המבנה נחתם בכרכוב, ועל הגג הוקם אטיק ובמרכזו סמלים סובייטיים.
בית ספר יסודי נפתח בצ'וצ'חתי ב־1879, ובין 1879 ל־1885 לימד בו הסופר הגאורגי אגנטה נינושווילי. ב־1925 נעשה בית הספר בן שבע כיתות, ומ־1938 בית ספר תיכון. בכפר יש גם ספרייה.
במפקד 2014 נמנו בצ'וצ'חתי 580 תושבים — 304 גברים ו־276 נשים; הגאורגים היו 99.3 אחוזים מן האוכלוסייה, האזרבייג'נים והאוקראינים 0.35 אחוזים כל אחד.
