ג'ורוקוותי

מעל הכפר, בעמק קאיג'וורה, נמצאו נתז צור ולהב מן הפלאוליתי התחתון, וכן כלי אבן, פלכים ומגרדים מן הנאוליתי. על הגדה השמאלית של הנהר לשפסו, בקרקעית האגם היבש צ'וליפה, נמצאו כלי חרס בסגנון תרבות כורא־ארס מתקופת הברונזה הקדומה, מן המחצית השנייה של האלף הרביעי לפני הספירה. המוצאים מקאיג'וורה ומצ'וליפה שמורים במוזיאון לידיעת הארץ בלנצ'חוטי.

בימי נסיכות גוריה היה ג'ורוקוותי יחד עם צ'יבתי יחידת ניהול אחת, ומנהליה היו בני נקשידזה. בכפר עמדה כנסייה על שם ניקולאוס הקדוש ועסקו בו בקדרות. ב־1875 היה בית הספר של הכפר במצב רע. ב־12 ביוני 1904 הוצף הכפר בשטפון וילד אחד מת. ב־1912 נפתחה כאן אגודת אשראי שמנתה 2,500 חברים. בתקופה הסובייטית היו התה והתירס הגידולים העיקריים.

בכפר יש בית ספר ציבורי, גן ילדים וכנסייה על שם נינו הקדושה. במפקד 2014 נמנו בג'ורוקוותי 711 תושבים — 347 גברים ו־364 נשים; הגאורגים היו 99.7 אחוזים מן האוכלוסייה, האזרבייג'נים והיוונים 0.15 אחוזים כל אחד.