ליחאורי, בשמותיו הקודמים רחואלי ולחאורי, הוא כפר במוניציפליטט אוזורגטי ומושב קהילה הכוללת את ליחאורי, אצ'י, קוואצ'לתי וניאבאורי. הוא שוכן בעמק הנהר אצ'יסצקלי, מצפון להר נבדה, בגובה 120 מטר מעל פני הים, 5 קילומטרים מאוזורגטי. אחת משכונותיו היא אוקרוסמוחורו, שנים־שלושה קילומטרים מן המרכז ומופרדת ממנו באצ'יסצקלי; דרך אוקרוסמוחורו מחובר ליחאורי למקוונתי. במרכז הכפר עומד אלון שניטע במקומו של אלון היסטורי שיבש.
אודות
באדמות ליחאורי חיו אנשים בתקופת האבן החדשה. לדברי דימיטרי בקרדזה שמו הקודם של הכפר הוא רחואלי, ואקוותימה תקאישווילי רושם אותו כלחאורי; לימים נקרא לחאורי. בתקופה הפיאודלית היה ליחאורי אחד המרכזים החשובים של הדוכסות גוריה: כאן עמדו ארמון הקיץ של הדוכס וכנסיית החצר שלו, וכן מבצר ליחאורי, שווחושטי בגרטיוני מזכיר בחיבורו. המבצר פיקח על הדרכים העולות מגוריה התחתונה והיתה לו חשיבות אסטרטגית.
במאה התשע־עשרה ביקרו בליחאורי ותיארו אותו דובואה דה מונפרה, דימיטרי בקרדזה ותדו סחוקיה. באותה עת היה ליחאורי מרכז קהילה כפרית שכללה את קקותי, אצ'י, נצחוותווי, קוואצ'לתי וניאבאורי, ואילו צ'אניאתי היה אחת משכונותיו של ליחאורי עצמו; אוכלוסיית ליחאורי עם צ'אניאתי מנתה 140 בתי אב. בכפר גרו משפחות האצילים תקאישווילי, בבורישווילי וגוגולישווילי. בין 1841 ל־1850 היה מנהל ליחאורי האציל קאיחוסרו תקאישווילי, שבימי מרד גוריה של 1841 נקט את צד השלטון והיה מעורב באופן פעיל בסחר השבויים.
ב־1873 נפתח בכפר בית ספר. עד 1878 היו מקוונתי ואקדיה שייכים לקהילת ליחאורי, וב־1908 חמישה כפרים ובהם 2,542 נפשות. ב־1912 נפתח בליחאורי סניף של האגודה להפצת קרוא וכתוב בקרב הגאורגים, ובראשו עמד נסטור קונטרידזה, ראש כנסיית ליחאורי. האגודה פתחה חדר קריאה ובו 404 ספרים בגאורגית ו־302 ברוסית, וכמעט כל העיתונים הגאורגיים והרוסיים הוזמנו אליו; חדר הקריאה שירת 790 איש. ב־1918, בעת הפלישה העות'מאנית, היו כל כפרי קהילת ליחאורי מוחזקים בידי העות'מאנים מאפריל עד יוני, וחדר הקריאה נחרב — לא נשאר ספר אחד ולא פריט רהיטים אחד. משום כך שלחה האגודה להפצת קרוא וכתוב ב־10 במאי 1919 ספרים בשווי חמש מאות רובל לליחאורי, וב־1920 חוסל הסניף.
במרכז הכפר, על גבעה מורמת, עומדת הכנסייה. מצד אחד מגנה עליה חומת אבן, ובה שולב מגדל פעמונים מרובע מאבן מסותתת. הכנסייה היא מבנה אולם מרובע בתוכניתו ונראים בה עקבות שינויים; חשובות במיוחד האיקונות שבמקדש.
מבצר תמר נמצא שני קילומטרים ממרכז ליחאורי והוא מימי הביניים המאוחרים. בתוכניתו הוא סגלגל, שערו בן שתי הקומות מצפון, ובכל ארבעת צדי החומה שולבו מגדלים; בשטחו שרדו מאגר מים ובאר.
בליחאורי צולמו הסרט העלילתי הגאורגי הראשון, „כריסטינה“, והסרט הגאורגי משנת 1928, „המרד בגוריה“ — שניהם בידי אלכסנדרה צוצונווה, בן הכפר.
בכפר יש בית ספר ציבורי, גן ילדים, ספרייה, מועדון היאבקות והמוזיאון של אקוותימה תקאישווילי. במפקד 2014 נמנו בליחאורי 952 תושבים — 451 גברים ו־501 נשים, ומהם 942 גאורגים.
