זדה בחווי

ב־1867, ביוזמתו של גבריאל קיקודזה, נבנתה כנסיית כיפה גדולה על שם אם האלוהים, ובנייתה עלתה שמונת אלפים רובל. חג הכנסייה נערך ב־8 בספטמבר, וביום הזה התכנסו בבחווי עולי רגל רבים מן הכפרים השכנים. ב־1874 נפתח בכפר בית ספר, אף הוא בסיוע הבישוף גבריאל, ועד 1875 היה לו שם גדול.

ב־1934 נבנה בניין בית ספר חדש. ב־1937 נבנתה תחנת כוח הידרואלקטרית קטנה בהספק של 67 קילוואט־שעה, וב־1945 העלה שיפוץ את הספקה למאה; מלבד זדה בחווי ספקה התחנה חשמל לקוודה בחווי, לאסקנה, למשווידובאורי ולפמפלתי. ב־1981 נפתחה במקום הכנסייה הישנה אנדרטת מניפסט בחווי — היא עוצבה כחוות אריס גוריאני, ובתוכה הוקם מוזיאון לתולדות התנועה המהפכנית של גוריה. על ארבעה־עשר הקטר פעל משק גפנים ממלכתי שגידל את הזן צ'חוורי.

ליד בית הספר נמצא מקומה של הכנסייה, ואליו יורד נחל ממזרח; במקום נבנתה מאבני הכנסייה רחבה בת שלוש מדרגות ועליה הוצב צלב, ובחצר נרשמו אבני גזית ואבני מזוזות של פתחים. הכנסייה נבנתה מאבן מסותתת בצורת צלב בעל ארבע זרועות והיתה בעלת כיפה; מסגרות הדלתות והחלונות, הן של הגוף והן של הכיפה, הוקפו בעמודים מעובדים בקפידה. בפנים, מעל הקיר המערבי, היו לה יציע וחלונות רחבים. מעל הכניסה הדרומית נקראה כתובת בנייה, שלפיה הוקם המקדש ב־1817 במימונו של גבריאל, הבישוף של אימרתי, בעזרת הכפר בחווי, ובאמנותם של לוון ומוסה ברקשווילי. מגדל הפעמונים נבנה על הגג, והזרועות הצפונית והדרומית היו צרות מן הגוף. במקדש נשמרה איקונת אם האלוהים של פליאסטומי, שהיתה קודם לכן של כנסייה נטושה שעמדה ליד אגם פליאסטומי.

ליד בית הקברות של הכפר, מצפון־מערב, עומד על הנהר דורגנה גשר בעל קמרון אחד. הוא בנוי אבני גזית בשורות ישרות, קמרונו נשען על זיז אבן ואף הוא בנוי אבני גזית. מעל הגשר נבנה גשר חדש, והמרחק ביניהם כמטר אחד.

במרכז הכפר עומדת כנסייה על שם נינו הקדושה; פועלים בו ספרייה, בית ספר ציבורי, גן ילדים ותחנת משטרה. במפקד 2014 נמנו בזדה בחווי 839 תושבים — 419 גברים ו־420 נשים; הגאורגים היו 97.1 אחוזים מן האוכלוסייה, הארמנים 1.3 והרוסים 0.8.