צ'רמי הוא כפר בעיריית גורג'אני ומרכזה של קהילה, בחבל קחתי; הוא היישוב הגבוה ביותר של העירייה והמרוחק ביותר ממרכזה.
אודות
הוא שוכן במדרון הצפון־מזרחי של רכס גומבורי, בצדו השמאלי של הצ'רמיסחווי, יובל ימני של האלזני, בגובה 1,000 מטר מעל פני הים, 28 קילומטרים מגורג'אני. בכפר נמצא מאגר צ'רמי, ששטחו 7 הקטר ועומקו המרבי 27 מטר; המאגר עשיר בדגים.
במרחק 5 קילומטרים מערבה מן הכפר שוכן אתר העיר צ'רמי — מצבת מורשת תרבות בדרגה הלאומית. לפי „חיי קרתלי“, ייסודה של העיר צ'רמי קשור במלך וחטנג גורגסלי, שהקים בצ'רמי כס בישוף. דרך צ'רמי עברה הדרך הקצרה ביותר שחיברה את קחתי הפנימית והחיצונית — וולישציחה־צ'רמי־צ'אילורי.
במשך עשר שנים ניהלה בכפר צ'רמי חפירות ארכאולוגיות המשלחת הארכאולוגית של קחתי בהנהגתו של קיאזו פיצחלאורי. נחשף בית קברות גדול מן המאות השלישית והרביעית, ובקבריו הקולקטיביים נמצאו כלי חרס, לוחיות חגורה, אבזמים, תכשיטי זהב, כסף, ארד וברזל ומטבעות; נראה שאנשים חיו כאן כבר במאה השלישית לספירה. בשנות ה־1980 חשפה המשלחת את ארמונו ואת האולם המבוצר של וחטנג גורגסלי, עם חדרי המשק ושאר מבני העזר. אתר העיר, מתקופות שונות, פרוש על שלוש גבעות גדולות.
„חיי קרתלי“ מספרים שבשנת 502 פשט חיל איראן בהנהגת המלך חוסרו על צ'רמי והשווה אותה לעפר; לאחר ההרס הזה לא חודשו המבנים ההרוסים, והחלה תקופת שקיעתה של צ'רמי — עד המאה השמונה־עשרה מילא המקום תפקיד של מרכז דתי בלבד. בשנת 1757, לאחר שאצילים דאגסטנים שדדו את צ'רמי, בוטלה הדיוקסיה של צ'רמי ואחוזותיה נחלקו בין כסי הבישוף של אלוורדי, בודבה ונינוצמינדה. בימי השלטון הסובייטי הועברו אנשי צ'רמי אל הכפר גמרג'וובה שבעיריית גרדבני; משנת 1978 חזרו התושבים לצ'רמי.
בצ'רמי ובסביבתה נמצאים מכלול כנסיית הבישוף, כנסיות השילוש, גיאורגיוס הקדוש, קוויריקה והאב דוד, ומקום התפילה של קוזמני. בכפר מציינים את הבריקאובה, הקוויריקובה, הגווטיסמשובלובה, הגיורגובה והקוזמנובה — יום זכרם של הקדושים קוסמאס ודמיאנוס.
במפקד 2014 נמנו בצ'רמי 28 תושבים — 13 גברים ו־15 נשים. במפקד 2024 חיו בכפר 30 תושבים — 14 גברים ו־16 נשים.