צסי

הוא שוכן בצדו הימני של הריוני, בגובה 700 מטר מעל פני הים, 5 קילומטרים מאמברולאורי. ממזרח גובלים בצסי ליחתי וסורי, ממערב קוואצחותי, חימשי וסדמלי, ומדרום מוחלי, ברי ושואה סחוואווה; מצפון שוכנים מרעות אלפיניים. הכפר עשיר בגיוון נופיו, ביערות עבותים, בגאיות נהרות ובמעיינות קרים.

בימי הביניים ובתקופה הפיאודלית המאוחרת היה בצסי מושבם של האריסתאווים של רצ'ה; כאן עמדה כנסיית החצר שלהם, ברקוני, שהוקמה בתקופה הפיאודלית הקדומה, וחורבותיה שרדו. צסי היה מבוצר ממערב במגדל חידיקרי וממזרח במינדציחה. בשנת 1753 נבנתה כנסיית ברקוני החדשה בעלת הכיפה. שרדו גם חורבותיהם של מבצרים וכנסיות אחדים מן התקופה הפיאודלית.

צסי הצטיין גם בפעילותו בתרבות ובהשכלה: בשנת 1808 הודפס כאן ספר הקודש „סוודרבלי גוותיסמשובליסה“, ובשנת 1811 „גמוקרבולי סדגססצאולו“. בשנות ה־1820 חיו בכפר שישים משפחות.

על מקור שמו של הכפר מסופרות בעם גרסאות אחדות. לפי אחת, כשהגיע עובר דרך אל חידיקרי, יצאו השומרים מן המגדלים שמשני עברי הגשר, הגישו לו קערה מלאה יין וביקשוהו לשתות לחייו הארוכים של האריסתאווי של רצ'ה — כזה הוא מנהגנו, היו אומרים, ומנהג בגאורגית הוא צסי. לפי אחרת, בחידיקרי נגבה מכס מן העוברים, ואנשים ממורמרים היו שואלים מה זה הסדר הזה. מקובלת גם הדעה שבברקוני היה מעין בית דין שבו נקבעו כללים מסוימים, ומכאן בא שמו של הכפר.

בכפר בית ספר ציבורי, מכלול ספורט וחנויות אחדות. בצסי נולד הבולשביק הגאורגי ארקדי אלבקידזה.

במפקד 2014 נמנו בצסי 461 תושבים — 231 גברים ו־230 נשים; הגאורגים היו 99.8 אחוזים מן האוכלוסייה והרוסים 0.2 אחוזים.