מבצר מינדה

מבצר מינדה עומד מעל הכפר צסי על שלוחה סלעית גבוהה של הגדה השמאלית של הלוחוני, במקום שבו נשפך הלוחוני לריוני ושבו מתנשאת למטה כנסיית ברקוני. מכאן נפרשים שני עמקי רצ'ה, הריוני לעבר אוני והלוחוני לעבר ההרים, ולכן שלט המבצר בדרך לאוני, מרכז מסחר חשוב של מערב גאורגיה. הנסיך וחושטי מתאר אותו כ"מבצר חזק על צוק גבוה, מחוץ להישג ידו של האויב", ועד היום הוא מהמבצרים הקשים ביותר להגעה בגאורגיה: רק שביל צר האובד ביער מטפס אליו.

המבצר פגוע קשה: שרדו חומת המגן, שלושה מגדלים, המערבי גלילי והצפוני והדרום-מזרחי מרובעים, וחדר עם חלון; אמור להיות חדר שני, אך אין אליו גישה. הכניסה מדרום. במזרח כנסייה קטנה ופגועה מראשית ימי הביניים. הבניין נבנה מחדש כמה פעמים ושכבות הבנייה חופפות זו את זו. לפי המסורת עמד במבצר כד יין במשקל שמונה טונות, שלא נותר ממנו זכר.

בשנים הסובייטיות הודפסה צללית מבצר מינדה על תווית יין ברקוני והפכה למעין סמל של רצ'ה. מלמטה, מחצר ברקוני או מהגשר מעל הריוני, מגדלי המבצר ניכרים על ראש הצוק מרחוק.

לפי עדות אחת, מבצר מינדה היה קיים כבר במאה העשירית: הוא היה המבצר הראשי של נסיכי רצ'ה, בני קחאברידזה, שמנזר משפחתם היה ניקורצמינדה ושנחלתם נשלטה מצסי; למטה, במקום ברקוני, בנה הנסיך הראשון ראטי בן ליפאריט כנסיית חצר. במאות השלוש-עשרה והארבע-עשרה, לאחר נפילת בני קחאברידזה, השתייך המבצר לשלטון המלוכה. בשנות ה-1530 מסר המלך בגרט השלישי מאימרתי (1510–1565) את הטירה לבית צ'חטידזה והפקיד בידיו את פיקוד דגל רצ'ה, וכך החלה שושלת חדשה של נסיכי רצ'ה.

המבצר מופיע במקורות כתובים מהמאה השבע-עשרה, ובמאה השמונה-עשרה תיאר אותו הנסיך וחושטי כמעוז בלתי ניתן לכיבוש. בשנת 1769 העניש המלך סולומון הראשון מאימרתי את נסיך רצ'ה המורד, ביטל את הנסיכות וכבש את מבצר מינדה; לאחר מכן איבד את משמעותו הצבאית והתפורר בהדרגה. מחקרו של ו. בוצ'ורישווילי משנת 1994, "מונומנטים היסטוריים ועתיקות של רצ'ה-לצ'חומי", הוא תיאורו העיקרי.

הטיפוס מתחיל מהכפר צסי, 6 קילומטרים מאמברולאורי לכיוון אוני, מחצר כנסיית ברקוני, שם משאירים את המכונית. השביל מטפס בתלילות דרך היער אל השלוחה הסלעית, והקטע האחרון הוא טיפוס על סלע; אין סימון, לכן שאלו את המקומיים לדרך. המבצר פתוח, הכניסה חופשית, ואין כרטיס או מדריך. תכננו את הטיפוס למזג אוויר יבש, מסוף האביב עד הסתיו.