זנקווה

הוא שוכן במדרון הצפוני של רכס רצ'ה, על גדתו הימנית של הזנקורה, יובל שמאלי של הריוני, בגובה 800 מטר מעל פני הים, 11 קילומטרים מאמברולאורי.

במקורות הכתובים נזכרת זנקווה לראשונה בשטר ניקורצמינדה של השנים 1071–1080. בשנת 1544 העניק בגרט השלישי מלך אימרתי לניקורצמינדה שלושה בתי אב של אריסים שישבו בזנקווה, ובשנת 1637 העניק גיאורגי השלישי מלך אימרתי לגלתי בית אב אחד שהתיישב שם. וחושטי בגרטיוני מזכיר את מצודת זנקווה ואת נחל זנקווה.

בכפר שרדו חורבותיה של כנסיית אם האלוהים של ססינדיה ואולם מבוצר של בני צולוקידזה מן התקופה הפיאודלית. המצודה עומדת במקום שבמאות האחת־עשרה עד החמש־עשרה היה כפר בפני עצמו, אגרה של זנקווה, היא קוודה אגרה; ולפיכך במאות השבע־עשרה והשמונה־עשרה נקראה שכונת המצודה נאגרווי, ומצודת זנקווה נודעה גם בשם מצודת נאגרווי. על הגבעה שבקרבת האולם המבוצר נמצאו שברי קרמיקה מן העת העתיקה הקדומה. בכפר עומדת כנסיית האולם של המושיע, שבנו יוונים בשנת 1904.

בשנת 1925 מצא גיאורגי בוצ'ורידזה בבית אחד בזנקווה איקונה שהובאה מכנסיית ג'ווריסה; על דלתה הקדמית של האיקונה הייתה כתובת בת שמונה שורות בכתב אסומתוורולי ובה נזכרת סהקדוחט.

במפקד 2014 נמנו בזנקווה 126 תושבים — 59 גברים ו־67 נשים; הגאורגים היו 98.4 אחוזים מן האוכלוסייה, הרוסים 0.8 והאוקראינים 0.8 אחוזים.