ברבוקי

הכפר שוכן בגובה 640 מטר מעל פני הים; מגורי אליו 4 קילומטרים לצד צפון־צפון־מזרח.

ברבוקי נזכר בתיאור ממלכת גאורגיה מאת וחושטי בגרטיוני, בדסטורלמלי, בתיאור קרתלי־קחתי מאת יואנה בגרטיוני, בתעודות היסטוריות מן המאה השש־עשרה ומן המאה השמונה־עשרה, ובמסעות בגאורגיה של יוהן גילדנשטדט; במקורות מצויה גם הצורה ברבוקי, וגילדנשטדט מזכיר את מבצר ברבוקי. בשנת 1735 הכו בני קרתלי שהתקוממו נגד העות'מאנים, בפיקודו של גיווי אמילחווארי, מברבוקי על העות'מאנים שהתבצרו במבצר גורי, וניצחו.

בשנת 1982 מצאה המשלחת המחוזית של גורי מטעם מרכז המחקר הארכאולוגי שבמכון להיסטוריה, ארכאולוגיה ואתנוגרפיה על שם איוונה ג'ווחישווילי, בראשות גוגי מינדיאשווילי, קבר תלולית סמוך לברבוקי, ובקרבתו יישוב מן התקופה ההלניסטית.

בסביבות ברבוקי נמצאו באקראי חפצי קבורה מתחילת ימי הביניים: קנקן חרס בעל שלוש פיות, שרוף עד גון הקש ומעוטר בקו גלי חרות ובחריצים נטויים; אבזמי ארד, מראה וסיכת חיבור; עגילי זהב דו־חלקיים, שאל קשתם הולחמה פירמידה מעוטרת גרגרים ומסתיימת בכפתור; טבעת משובצת ועליה דמות חיה בגלופה; וחרוזים מחומרים ומצורות שונות. החפצים האלה מתוארכים למחצית הראשונה של המאה השביעית ונשמרים במוזאון ההיסטורי והאתנוגרפי של גורי על שם סרגי מקלתיה.

מדרום לכפר עומדים מגדל עגול משלהי ימי הביניים, בן שלוש קומות ובו אשנבי ירי, וכנסיית האולם של המלאך הראשי שנבנתה בשנת 1830.

לאחר המלחמה בין רוסיה וגאורגיה בשנת 2008 יושבו ביישוב העקורים שבברבוקי אנשים שגורשו מחבל צחינוואלי — מתמרשני, מאצ'בתי, מדיסווי ומכפרים אחרים.

הגאורגים הם 96.3 אחוזים מתושבי הכפר, האוסטים 1.5 אחוזים והארמנים 1.3 אחוזים.

במפקד 2002 נמנו בכפר 864 תושבים — 404 גברים ו־460 נשים. במפקד 2014 חיו בכפר 873 תושבים — 421 גברים ו־452 נשים.