קרלתי

הכפר שוכן בגובה 650 מטר מעל פני הים; מגורי אליו 8 קילומטרים.

בקרלתי נמצאה גבעת מושב מן התקופה המאוחרת של הברונזה. שמו הקדום של הכפר הוא נצ'רמגווי; לפי עדותו של וחושטי, במאה האחת־עשרה ובמאה השתים־עשרה הייתה נצ'רמגווי המרכז המדיני של שידה קרתלי. בשנת 1110 חנה דוד הבונה בנצ'רמגווי עם חיל חצרו ומשם ניהל את קרבותיו נגד הטורקים הסלג'וקים; את נצ'רמגווי מזכיר גם ההיסטוריון של גיורגי השלישי ושל תמר. במאה השמונה־עשרה הזיקו פשיטות הלקים לכפר מאוד: באחת הפשיטות כבשו את מבצר קרלתי ולקחו שבויים ובקר.

קרלתי היה אחד ממרכזי התנועה המהפכנית בקרתלי. באפריל 1902 פרץ ריב בין הנסיך אריסתווי ובין החקלאים על המרעה; החקלאים נאספו במרכז הכפר, וראש נפת גורי עצר כמה מהם. כדי לשחררם שלחו חקלאי הכפר אל המושל הכללי בטביליסי משלחת ובקשה, והחקלאים העצורים הוגלו לפלך רחוק ברוסיה.

ביום 7 במרץ 1905, בשעה 12, נאספו ליד לשכת הכפר תושבי הכפרים השכנים — חלתובני, טורטיזה, דידי ופטרה גרג'ווארי; בראשות אנשי חלתובני ערכו תהלוכה עם דגלים אדומים והחריבו והרסו את בניין הלשכה. ביום 13 במרץ נאספו במרכז הכפר שוב עד אלף איש: באספה נשאו החקלאים דברים נגד הממשלה ודרשו מן הנסיך אריסתווי שחרור ממס הנצוולי, זכות להשתמש ביער ובמרעה, וסוף להתנהגותם השרירותית של הכוהן ושל פקידי הכפר. העצרת גלשה למחאה: המתקוממים הרסו את בית הספר של הקהילה והורידו את פעמון הכנסייה, ובערב שרטטו הנאספים בחצר הכנסייה תכנית מאבק.

ביום 20 במרץ 1905 הטילו עד 600 איש מצור על בית הנסיך אריסתווי, שבמקומו עומד היום בניין מועדון הכפר; לפיזורם נשלחה המשטרה, והנסיך דרש להגלות את מנהיגי ההפגנה. בספטמבר של אותה שנה הציבה הממשלה בכפר כוח קוזקים, והדבר הסב לתושבי הכפר נזק חומרי גדול.

הגאורגים הם 99.2 אחוזים מתושבי הכפר והאוסטים 0.4 אחוזים.

במפקד 2002 נמנו בכפר 4,501 תושבים — 2,180 גברים ו־2,321 נשים. במפקד 2014 חיו בכפר 6,196 תושבים — 3,086 גברים ו־3,110 נשים.