קמפרי

הכפר שוכן בגובה 800 מטר מעל פני הים; מחשורי אליו 11.5 קילומטרים ומסורמי 6.5 קילומטרים. בקמפרי יש בית ספר ציבורי.

במקורות ההיסטוריים נזכר הכפר לראשונה במרשם קהילת רואיסי ואורבניסי שנערך בשנת 1715, ולפיו חיו בקמפרי באותה עת 11 בתי אב; שמותיהם היו אנצ'פישווילי, מיחלנג'י, סבאיקידזה, צ'בוקדזה, אימדשווילי, ירמדזה, חרטי וטבטדזה.

במפתו של וכושתי בגרטיוני מסומן הכפר בשם קמרטי, על גדת הנהר קמרטיסצקלי; הנהר הזה נקרא היום טיליאנה. בשנת 1728 חיו בקמפרי 18 בתי אב, ששילמו את כל מסי העות'מאנים בסך 9,740 אקצ'ה.

בשלהי המאה השמונה־עשרה הפך הכפר לאתר נטוש בגלל הלקיאנובה. מתחילת המאה התשע־עשרה יושב קמפרי באנשים ממקור אימרתי: את בני לבדזה העבירו מן הכפר שרושי שבעיריית זסטפוני, ואת בני לומידזה מן הכפר חונווי שבעיריית חרגאולי.

לפי מפקד 1804 היו בקמפרי 6 בתי אב — 12 גברים ו־12 נשים, 24 נפשות בסך הכול. לפי מפקד 1818 היו איכרי האוצר בכפר בית אב אחד, 3 גברים ו־2 נשים, ואיכרי בעלי האחוזות 9 בתי אב, 27 גברים ו־14 נשים, 41 נפשות בסך הכול; בכפר כולו נמנו 10 בתי אב, 30 גברים ו־16 נשים, 46 נפשות בסך הכול. היו להם 128 ימי עבודה של אדמה כשרה ו־60 ימי עבודה של אדמה בלתי כשרה וטחנה אחת, ויער לא היה להם. התפרנסו בעיקר מחרישה וזריעה, ועסקו גם במקנה.

לאחר ביטול האוטוקפליה של הכנסייה האורתודוקסית של גאורגיה בשנת 1811 פתחה החצר הקיסרית של רוסיה ברפורמה כנסייתית, ובמסגרתה נרשם רכוש הכנסיות ונקבע מספרם של הכוהנים ושל בני הקהילה. בימי הרפורמה ההיא, לפי המצב בשנת 1818, חיו בקמפרי בית אב אחד של איכרי האוצר ו־6 בתי אב של איכרי בעלי האחוזות, כולם גאורגים, ולכפר הייתה כנסייה אחת. מכיוון שכנסיית הכפר בוטלה, הצטרפו התושבים לקהילת הכנסייה של סורמי, ולמחייתם של הכוהן ושל משרתי הכנסייה, מלבד תפילות פרטיות, הוטלו עליהם מכל בית אב קודי אחד של חיטה, חצי קודי שעורה, תרנגולת אחת, חצי טונגי יין ו־20 קופייקות בכסף.

מפקדי הקמרה של 1832 ושל 1833 מנו בקמפרי 14 בתי אב, 68 גברים ו־52 נשים. לפי אותם מפקדים נמנו בכפר 13 בתי אב בשנת 1865, מהם 8 של המדינה ו־5 מחויבים, ובשנת 1886 נמנו בקמפרי כבר 55 בתי אב — 166 גברים ו־127 נשים, 293 איש בסך הכול, ומהם 19 בתי אב שבאו מאימרתי. שמותיהם היו לבדזה, לומידזה, קיקנדזה, בליאדזה, גוגילדזה, צ'נקוטדזה, ברבקדזה, תתרשווילי, גיגשווילי, גיקשווילי ומורמנידזה.

בקצה הכפר, בבית הקברות, במקום מוגבה, עומד המקדש על שם גאורגיוס הקדוש, שנבנה בשנת 1880. הכנסייה היא כנסיית אולם, 7.7 מטר על 5.2 מטר, ובנויה מאבני אבן חול מרובעות; יש לה שני פתחים, מן הדרום ומן המערב, פנימה טויחה והולבנה, הבניין נחתם בכרכוב של אבן חול ויש לו גג רעפים.

על הפעמון שהוקדש לכנסייה יש כתובת, שלפיה הפעמון הוקדש לכנסיית גאורגיוס הקדוש בקמפרי בידי האצילים והאיכרים שחיו שם ובידי הנסיך דויד וזירוב ב־31 בינואר 1844; מן הכתובת מתברר שגם לפני בניית המקדש הזה הייתה כנסייה על שם גאורגיוס הקדוש, ומשערים שהייתה קטנה ממנו.

כנסיית השילוש של קמפרי עומדת 400 מטר מדרום־מזרח לנרווני, אחד מרובעי הכפר, בחורש האלונים, והיא מתוארכת לתקופה הפיאודלית המאוחרת. לפני השיקום שרד ממנה רק חלק מן המזבח, 2.5 מטר על 3 מטר בגובהו; כנסיית האולם נבנתה מאבן חול מסותתת, ובציר האפסיס החצי־עגול היה חלון רחב וגבוה ולצדיו גומחה מרובעת אחת מכל עבר.

הכנסייה שוקמה בשנת 2012. כיום היא מטיפוס האולם, 6.4 מטר על 4.1 מטר, ולה שני פתחים — מן הדרום ומן המערב; מעל הפתח הדרומי חרוט צלב בולניסי, ובחזית הדרומית חלון חצי־עגול, וחלון מאותו מין וצלב בולניסי יש גם בחזיתות האחרות. מן המערב נבנה אל הכנסייה פתח מרובע כמעט, 2.3 מטר על 2.5 מטר, וסביבה חומה סגלגלה נמוכה, שבקירותיה המזרחיים משובץ צלב בולניסי בתוך עיגול, שנמצא במבנה הכנסייה הישנה.

שמות המקומות שומרים את חיי היום־יום של הכפר: מכרתו של בז'נה שוכנת בצפון, ורצחלה היא המרעה שבדרום, רובע בני לבדזה ומעיין בני לומידזה נמצאים בכפר עצמו, רובע נרווני נמצא 1 קילומטר מן הכפר, מכרתו של פבלה שוכנת במזרח, אפיק הרוסים בצפון, שכונת בני סוסנה בדרום־מערב, מעיין סצ'ינו נמצא ברובע בני לבדזה, קרימיצבי הם השדות שבדרום, ציווי הוא היער שבמערב, וצ'ינצ'ריגוריה הוא חורש האשוחים שבמערב.

כיום חיים בכפר בני לבדזה, לומידזה, לומסדזה, קורדדזה, גונגדזה, גלשווילי, תתרשווילי, גגנידזה ונושאי שמות אחרים.

בשנת 1923 חיו בקמפרי 479 אנשים. מפקד 2002 מנה בכפר 145 בתי אב, 470 איש בסך הכול, בשנת 2014 נמנו 350 איש ובשנת 2024 — 298.

הגאורגים הם 99.4 אחוזים מתושבי הכפר.