אגם פרוואני
הקישור הועתק
צילום: Yasuhiro Kojima (CC BY-SA 4.0), Fif' (CC BY-SA 2.0), Sarah Murray (CC BY-SA 2.0)
אגם וולקני־טקטוני בעיריית נינוצמינדה, בחלקה הצפון־מזרחי של רמת ג'וואחתי הוולקנית, בין רכס סמסרי לרכס ג'וואחתי, בגובה 2,073 מטר מעל פני הים – לפי שטח הפנים (37.5 קילומטרים רבועים) האגם הגדול ביותר בגאורגיה. הוא רדוד (עד 3.3 מטר), קופא בחורף ועשיר בדגה; סביבו שוכנים פוקה, ולדימירובקה, טמבובקה ורודיונובקה, ועל החוף עומד מנזר פוקה.
אודות
אגם פרוואני שוכן בחלקה הצפון־מזרחי של רמת ג'וואחתי הוולקנית, בעמק סגור בין רכס סמסרי לרכס ג'וואחתי, בגובה 2,073 מטר מעל פני הים. שטח פני המים 37.5 קילומטרים רבועים ושטח אגן הניקוז 234 קילומטרים רבועים; העומק הממוצע 2.2 מטר והמרבי 3.3 מטר, ונפח המים 91 מיליון מטרים מעוקבים. קו החוף מפורץ ונמשך מצפון־מזרח לדרום־מערב; הקרקעית כמעט שטוחה ומעמיקה לאט באותו כיוון, והחופים הצפוני והמזרחי נמוכים ואחידים.
העמק נוצר כאשר זרם לבה צעיר מתקופת הפלייסטוקן, שירד מרכס סמסרי, חסם עמק נהר; עם הזמן כיסו את קרקעיתו משקעי אגם בעובי של כמה עשרות מטרים. אגן הניקוז בנוי מסלעים וולקניים סדוקים מאוד, מכוסים בקרקעות צ'רנוזם של אחו הררי, והצמחייה בו היא בעיקר עשבונית. בשל האקלים הקשה העץ היחיד הגדל סביב האגם הוא האורן הקווקזי. למרות העומק הרדוד, צמחי המים מפותחים מעט, ואת זה תולים ברוחות החזקות ובהיעדר מפרצים מוגנים מפני הרוח.
האגם ניזון משלג, מגשם וממי תהום. נחלים קטנים נשפכים אליו – השאורי, הסבדוסצקאלי והפרווניסצקאלי – וכן כמה זרמים עונתיים, ומחלקו הדרומי יוצא נהר פרוואני, יובל ימני של המטקווארי, הנושא מן האגם 45 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה. המים מתוקים (80 מ״ג לליטר). המפלס הנמוך ביותר באוקטובר–נובמבר והגבוה ביותר במאי–יוני. מדצמבר ולאורך כל החורף מכסה את האגם קרח עבה, בעובי של 47 עד 73 סנטימטרים.
האגם עשיר בדגה ואהוב על דייגים: חיים בו פורל, קרפיון, חרמוליה, ריפוס, בינית של המטקווארי ומינים נוספים. סביב האגם שוכנים הכפרים פוקה, ולדימירובקה, טמבובקה ורודיונובקה; על חופו עומד מנזר פוקה, בקרבת מקום מצודת שאורי, וממזרח לאגם – הח'אן של פרוואני. מעל האגם מתנשא הר אבולי המושלג.
- דרכי הגעה
- 132 קילומטרים מטביליסי; בחורף נדרש רכב שטח כדי להגיע אל האגם
היסטוריה
האגם מכונה גם טפרוואני וטבה־פרוואני; צורה רוסית מיושנת של שמו היא טופורובן, ובארמנית מערבית הוא נקרא פרוונה. העמק שלו נוצר בתקופת הפלייסטוקן, כאשר זרם לבה מרכס סמסרי חסם עמק נהר.
סביב האגם שרדו מבנים עתיקים: המצודות הקיקלופיות של אבולי ושל שאורי, וממזרח לאגם – הח'אן של פרוואני. לפי כמה עדויות, סקרים גאופיזיים חשפו בקרקעית האגם מבנה גדול, שמשלחת מדעית זיהתה כאתר קבורה מתקופת הברונזה.
בשנת 2019 הוקמה במסגרת השטחים המוגנים של ג'וואחתי השמורה המנוהלת של אגם פרוואני, יחד עם השמורות המנוהלות של אגמי סגאמו ואבולי.
מידע לביקור
האגם נמצא בעיריית נינוצמינדה, 132 קילומטרים מטביליסי. ברכב יש 136 קילומטרים מטביליסי עד הכפר פוקה (כ־139 דקות), 28 קילומטרים מנינוצמינדה (27 דקות) ו־48 קילומטרים מאחלקלקי (47 דקות). בחורף נדרש רכב שטח כדי להגיע אל האגם. ברוב הכפרים סביב האגם אפשר ללון, אף שאפשר גם להקים אוהל, להדליק מדורה ולטגן את הדגים שדגתם. בחורף דגים כאן מתחת לקרח, בעיקר ריפוס. את כללי הדיג ואת מצב הקרח בדקו במקום.
בטיחות
האגם שוכן בגובה 2,073 מטר, והאקלים כאן קשה וקר, עם רוחות חזקות, לכן הביאו בגדים חמים גם בקיץ. צאו אל הקרח רק אחרי שבדקתם את עוביו עם תושבי המקום, ואל תצאו לדרך בחורף בלי רכב שטח.
טיפ
בחורף, כשהאגם קופא די הצורך כדי ללכת על הקרח, הליכה בנעלי שלג לאורך חופיו יפה במיוחד; נעלי שלג אינן מושכרות במקום, לכן הביאו משלכם ושכרו מדריך מקומי מיומן. במנזר פוקה נמכרים תה צמחים, מוצרים טבעיים מקומיים ומלאכת יד. מן האגם אפשר לבקר גם במצודות הקיקלופיות הסמוכות של אבולי ושל שאורי.
מקורות
אתרים מאותו סוג
אגם — כל האתריםיישובים סמוכים