גורהברז'אולי

החומר הארכאולוגי מלמד שהמקום היה מיושב באלף הראשון לפני הספירה: ב־1963 נמצאו בשטח גנם לשעבר של בית אריסתווי שברי כלי חרס מן התקופה. מאוחר יותר נעשה הכפר מרכז סאריסתאו — נחלת בית האצילים אריסתווי, שהשתרעה מנהר גובזאולי עד רכס סצבליו; מעון המשפחה עמד דווקא בגורהברז'אולי.

כאן מתחילה ההיסטוריה של התה הגאורגי. בשנות ה־1840 הובאו לאחוזתו של מיכיל אריסתווי שתילי תה מאוזורגטי, מגנו של ממיה החמישי גוריאלי; ב־1864 היה אריסתווי הראשון בגאורגיה שעיבד תה, בדרך פרימיטיבית, והציג את התוצרת בתערוכות החקלאיות בטביליסי ובסנקט פטרבורג. לאחר מותו עמד בראש המשק בנו, אנדריה אריסתווי. במפקד 1908 היו גורה וברז'אולי עדיין רשומים ככפרים נפרדים, ושניהם שייכים לקהילה הכפרית ג'וורצחמה. ב־1912 נפתחה בכפר אגודת אשראי שמנתה 2,000 חברים.

בתקופה הסובייטית הוקם בשטח אחוזת אריסתווי פארק היער של גורהברז'אולי ונבנה בית ספר חקלאי; הענפים העיקריים היו תה, תירס, גפנים ובקר. צו מאוגוסט 1990 הפריד את הכפר מן המועצה הכפרית של צ'איסובני ונתן לו מועצה משלו.

בכפר שרדה חומת מבצר מסוף המאה השבע־עשרה: הקירות, בנויים מאבני נהר, מתנשאים לגובה ארבעה מטרים באורך כולל של 25 מטרים, בהם נקבעו פתחי ירי, הכניסה סודרה מדרום־מערב, ולימין השער עמד מרתף יין. בתוך החומה, בקצה החצר, עומד בית אריסתווי מן המאה התשע־עשרה — יסודותיו מאבן מסותתת, קירותיו מאבני נהר, ובחדר האורחים נבנתה אח. אל הבית הוצמדו מרפסות עץ שאיבדו את ערכן האמנותי בשיפוצים מאוחרים, ואילו המבנה עצמו נשמר היטב. סביב הבית נטוע על הקטר אחד גן בוטני ובו מינים נדירים: ערער אדום, עץ הסוכריות, סקוויה ירוקת עד, עץ התות היפני וגינקו. שרדה גם כנסייה מן המאה התשע־עשרה, ובכפר עומדות כנסייה על שם יוסטינה הקדושה ובית ספר ציבורי.

בגורהברז'אולי נולדו הרופא, הסופר ואיש הציבור דימיטרי אריסתווי וגיבור ברית המועצות צ'יצ'יקו בנדליאני, שמוזיאון לזכרו שוכן בכפר. כאן פעלו מיכיל ואנדריה אריסתווי. במפקד 2014 נמנו בכפר 628 תושבים — 295 גברים ו־333 נשים; הגאורגים היו 99.8 אחוזים מן האוכלוסייה והרוסים 0.2.