דזיריג'ומתי

בין 1846 ל־1848 פעל במנזר ג'ומתי בית המדרש לכמורה של גוריה. ב־1868 נפתח במנזר בית ספר חד־כיתתי, ובו למדו יותר משמונים תלמידים והוא נחשב למופתי ב־1868 וב־1869; בכפר נפתחה גם חנות תירס. ב־1874 וב־1875 מנו התלמידים שלושה־עשר ושמונה־עשר. באותה עת היו תושבי הכפר אריסי כנסייה ואריסי מדינה, כחמש מאות עד שש מאות נפש. בשנות ה־1880 נסגרו בית הספר והחנות.

בקצה הכפר עומד מכלול מנזר מימי הביניים הגבוהים — מרכזה לשעבר של הדיוקסיה ג'ומתי, הכולל את כנסיית הקתדרלה של המלאכים מיכאל וגבריאל, את החומה ומבני חקלאות. הכנסייה היא מימי הביניים והפרסקאות מתוארכות למאות השש־עשרה עד השמונה־עשרה; הקפלה הצדדית והשער נוספו ב־1847, ומגדל הפעמונים הבנוי בחומה הוא משנת 1904.

בתקופה הסובייטית היה התה הגידול העיקרי. במפקד 2014 נמנו בדזיריג'ומתי 189 תושבים — 99 גברים ו־90 נשים; הגאורגים היו 99.5 אחוזים מן האוכלוסייה והרוסים 0.5.