נסקירלי

החורף נוח ובלא שלג, והממוצע בינואר 4.3 מעלות; הקיץ חם ולח, והממוצע 21.8 מעלות. המשקעים השנתיים הם 1,880 מילימטרים, הלחות היחסית השנתית הממוצעת 75 אחוזים, והשמש זורחת 1,800 עד 1,900 שעות בשנה.

המסורת מספרת שבמקומות האלה כרו סיד ומכך נוצר השם נסקירלי. יער הזלקובה של נסקירלי היה נודע. השטח היה שייך לקהילה הכפרית דוובזו. ב־1905 התחולל ביער נסקירלי קרב נסקירלי — התנגשות של אריסים מקומיים עם יחידות קוזאקים ומיליציה.

באותו חלק של נסקירלי שהיה היסטורית נחלתו של מסו גוגליה, בעל אחוזה מדזימיתי, קם אתר מרפא של מים מרפאים. המסורת מספרת שאריס הבחין שהבקר שותה בתאווה את המים המלוחים; הוא הביא את המים לבדיקה אל הכוהן מז'וונדזה מדוובזו, וזה שלח אותם להערכה למעבדה באודסה. הקמת אתר המרפא החלה בין 1927 ל־1929; ב־1929 נכרתו היערות, וחלק מיער נסקירלי עבר לסמכות המועצה הכפרית דוובזו, חלק נעשה הכפר נסקירלי במועצת דזימיתי, וקוודה נסקירלי הצטרף לכפר מלקדורי. מ־1933 החל פיתוחו של נסקירלי כאתר מרפא בעל חשיבות מקומית: ב־1952 טופלו כאן 2,500 איש, וב־1953 כבר 4,138. בשנות ה־1950 נבנה מלון בן ארבעים מקומות, וב־1970 מרפאה בת מאה; אז קיבל האתר 3,200 נופשים בשנה ושלוש בארות היו בשימוש — מי שתיים מהן התאימו לאמבטיות ומי אחת לשתייה.

נסקירלי הוא אתר מרפא בעל חשיבות מקומית בשל המים המינרליים שבאדמותיו. בחורשת יער שבה גדלים אלון שחור, אשור, ערמון ואלמון, עולים מים עשירים בכלור ובנתרן ובהם מי גופרית, ומינרליזציה כוללת של 3.8 עד 7.8 גרם לדצימטר מעוקב. במים השתמשו לאמבטיות — נגד מחלות הלב וכלי הדם, מערכת התנועה, העצבים ההיקפיים ומחלות גינקולוגיות — וגם לשתייה, נגד מחלות כרוניות של הקיבה; העונה החלה ב־20 ביוני. כיום הרוסות תשתיות המרפא של נסקירלי.

ב־12 בנובמבר 1955 הוצב בכפר אובליסק לזכר קרב נסקירלי. בחלקו התחתון של האובליסק היה תבליט ובו דמויות אריסים, ועל הכן היתה כתובת בגאורגית וברוסית, שלפיה כאן, בנסקירלי, ב־20 וב־21 באוקטובר 1905, נלחמו יחידותיהם המזוינות של אריסי גוריה המתקוממים קרב עז ביחידות צבא הצאר וניצחו. האובליסק הפגוע שוקם ב־2013, בלא התבליט ועם כתובת אחרת. ב־1965 נפתח על הר צחווטי מוזיאון לתולדות ההתקוממויות של 1905, והוא הרוס כיום.

במפקד 2014 נמנו בנסקירלי 137 תושבים — 70 גברים ו־67 נשים, כולם גאורגים.