עירייה

עיריית קובולתי

אג'ריה

ההיסטוריה של עיריית קובולתי: צ'ורוקסו בעידן העות'מאני, המפנה של 1877–1878, אתר הנופש בשנת 1923, העיר בשנת 1944 והחוף הסובטרופי.

1 ערים
51 יישובים
3 אתרים

עיריית קובולתי — סקירה

היסטוריה

עיריית קובולתי (שמרכזה המנהלי הוא קובולתי) היא עירייה שלחוף הים, השוכנת בחלקה הצפוני של הרפובליקה האוטונומית אג'ריה, ואת זהותה מעצבים שני גורמים קבועים: רצועת החוף של הים השחור (24 ק"מ), וגם התבליט המשתנה משפלת קולכיס לעבר רכס מסחתי, דבר המאחד במרחב אחד נופים של אתרי נופש, נופים חקלאיים ונופי טבע מוגנים.

היישוב העתיק והמרחב של גוריה

יישוב בשטחה של העירייה מאושר מן העת העתיקה ביותר: חומרים ושרידים ארכאולוגיים שונים מצביעים על רציפות רבת־מאות של נוכחות אנושית. בימי הביניים היה המרחב הזה קשור הדוק לאזור ההיסטורי של גוריה; מן המקורות נראה שבאמצע המאה ה־17 הועברו קובולתי והשטחים הסמוכים לה לידיהן של שושלות מקומיות.

התקופה העות'מאנית ו"צ'ורוקסו"

לקראת שלהי המאה ה־18 נכנס המרחב של קובולתי תחת השפעתה של האימפריה העות'מאנית. בימי השלטון העות'מאני נקראה העיר בטורקית Çürüksu (צ'ורוקסו) ומנהלית התגבשה היחידה Churuk-Su Kaza, שהייתה קשורה בסנג'ק לזיסטן. המעמד הזה שעל הגבול קבע גם את תפקידיה של העיר: נקודת חוף שהייתה בעת ובעונה אחת בעלת חשיבות מסחרית/תעבורתית וחשיבות אסטרטגית.

1877–1878: המלחמה הרוסית־עות'מאנית ומסלול חדש

לאחר המלחמה הרוסית־עות'מאנית של השנים 1877–1878 עברה קובולתי (וכמוה חלקה הגדול של אג'ריה) לשליטתה של האימפריה הרוסית. לאחר מכן מתחילה רצועת החוף של קובולתי להשתנות ולהיות מרחב של אתר נופש יוקרתי: במקורות מתואר שאישים בדרגות גבוהות בנו על החוף בתי קיץ/בתי נופש, ואילו המודעות בדבר "האקלים הבריא" התפשטה במהירות.

התקופה הסובייטית: מעמד אתר הנופש, מעמד העיר והכלכלה החקלאית

בעידן הסובייטי נקבע תפקידה של קובולתי כאתר נופש באופן רשמי: בשנת 1923 — מעמד אתר נופש, בשנת 1944 — מעמד עיר. באותה התקופה נודע החבל בייצורם ובעיבודם של ההדרים ושל התה ובכיוונים חקלאיים אחרים, ובמקביל התגבשה מערכת הנופש והסנטוריומים שלחוף הים כאחד הבסיסים התיירותיים החשובים.

ההתגבשות המנהלית והשלטון העצמי של ימינו

היחידה המנהלית של קובולתי התגבשה בהדרגה במערכת המנהלית הסובייטית: משנת 1921 נכלל השטח באויזד שהתקיים בתחומי אג'ריה; בשנת 1930 נוצר מחוז נפרד; בשנים 1962–1964 היה איחוד זמני, ואחר כך הושב מרכז מחוז קובולתי לקובולתי. לאחר רפורמת השלטון העצמי של שנת 2006 נקראה היחידה "עיריית קובולתי".

גאוגרפיה ואקלים: הסובטרופים שלחוף הים והשטחים המוגנים

העירייה שוכנת בין הים השחור, נהר הצ'ולוקי ורכס מסחתי. האקלים סובטרופי; במקורות מצוינת טמפרטורה שנתית ממוצעת של 13–15°C ומשקעים של 2500–3000 מ"מ/שנה. חשיבות גדולה יש גם לאזורי הטבע המוגנים, דבר המעניק לקובולתי, מלבד התיירות, גם פוטנציאל של תיירות אקולוגית.


שאלות נפוצות

  1. היכן נמצאת עיריית קובולתי?
    עיריית קובולתי שוכנת בדרום־מערב גאורגיה, באג'ריה, על החוף המזרחי של הים השחור.

  2. מהו המרכז המנהלי של עיריית קובולתי?
    המרכז המנהלי הוא העיר קובולתי.

  3. באיזה שם הייתה קובולתי מוכרת בימי השלטון העות'מאני?
    בימי השלטון העות'מאני מוכרת קובולתי בשם Çürüksu (צ'ורוקסו).

  4. מה קרה בהיסטוריה של קובולתי לאחר השנים 1877–1878?
    לאחר המלחמה הרוסית־עות'מאנית עברה קובולתי לשליטתה של האימפריה הרוסית ורצועת החוף התפתחה בהדרגה למרחב של אתר נופש.

  5. מתי קיבלה קובולתי מעמד של אתר נופש ומעמד של עיר?
    בשנת 1923 קיבלה מעמד של אתר נופש, ואילו בשנת 1944 — מעמד של עיר.

  6. מתי נקראה היחידה המנהלית "עיריית קובולתי"?
    לאחר רפורמת השלטון העצמי של שנת 2006 נקרא מחוז קובולתי עיריית קובולתי.

  7. מהו האקלים של עיריית קובולתי?
    האקלים סובטרופי; הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא כ־13–15°C, והמשקעים הם 2500–3000 מ"מ בשנה.


מקורות

אתרים באזור עיריית קובולתי

מוצגים 3 / 3
מבצר פטרה
מבצר פטרה
אג'ריה
העיר המבוצרת הביזנטית פטרה על גבעות סלעיות לחוף הים בכפר ציחיסדזירי, 8 קילומטרים דרומית לקובולתי: Petra Pia Justiniana, שנוסדה בשנת 535 בימי יוסטיניאנוס הראשון והייתה שדה קרב במלחמת לאזיקה (541–562); ח'וסרו הראשון כבש אותה בשנת 541, ומשנת 551 צר עליה בסאס, שכבש אותה מחדש והרס אותה. שרדו המצודה, בזיליקה תלת-אולמית מהמאה השישית עם רצפת פסיפס, מרחץ ויותר מ-300 קברים.
הפארק הלאומי מטיראלה
הפארק הלאומי מטיראלה
אג'ריה
פארק לאומי בין הים השחור להרי אג'ריה, בעיריות קובולתי, חלוואצ'אורי וקדה, בשטח של כ-15,698 הקטר: אחד המקומות הגשומים ביותר בגאורגיה, עם 4,520 מילימטרים של משקעים בשנה, שמהם קיבל הר מטיראלה, "הבוכה", את שמו. יער קולכי, דובים חומים, נדידת סתיו של יותר ממיליון עופות דורסים, ומשנת 2021 חלק מאתר המורשת העולמית של אונסק"ו "יערות הגשם והביצות של קולכיס".
השטחים המוגנים קינטרישי
השטחים המוגנים קינטרישי
אג'ריה
השטחים המוגנים של עמק הקינטרישי בעיריית קובולתי, בין הכפר צחמוואני להר חינו בגובה 300–2,500 מטר: שמורת טבע מוחלטת שנוסדה בשנת 1959 ונוף מוגן משנת 2007, עם יער קולכי שרידי, יותר מ-900 מיני צמחים, גשר תמר המקושת, חורבות כנסיית חינוצמינדה ואגם ההרים הגבוהים טביקלי; השמורה חלק מרשימת המורשת העולמית של אונסק"ו משנת 2021.

תגיות