מבצר פטרה

חורבות העיר פטרה שוכנות בעיריית קובולתי, בכפר ציחיסדזירי שבין קובולתי לבטומי, על גבעות סלעיות לחוף הים. השם פירושו ביוונית "אבן, סלע": האקרופוליס עמד בין הים לצוקים תלולים, ומהיבשה אפשר היה לגשת אליו רק דרך רצועת מישור צרה שהגנה עליה חומה עם שני מגדלים, ולכן נחשבה פטרה לבלתי ניתנת לכיבוש. העיר נבנתה על שתי גבעות סמוכות שחוברו בחומות כפולות; המצודה באורך כ-200 מטר וברוחב כ-100 מטר.

במצודה חורבות ארמון, מרחץ עתיק, מבני משק ומגורי חיילים, ובהם יסודות בזיליקה תלת-אולמית מהמאה השישית, באורך 33 מטר וברוחב 17.80 מטר, עם נרתקס, אפסיס בולט ורצפת פסיפס: הקתדרלה של הבישופות של פטרה. ליד הבזיליקה מרחץ מהמאה השישית (9.5 × 6.5 מטר) ובור מים, וכן שרידי שתי כנסיות נוספות, אחת נוצרית קדומה ואחת מימי הביניים הגבוהים. מצפון למצודה שרידי יישוב עירוני ויותר מ-300 קברים. האתר מוגן כשמורת המוזיאון הארכאולוגית והאדריכלית ציחיסדזירי–פטרה.

שכבות האתר בציחיסדזירי משתרעות מתקופת הברונזה המאוחרת והתרבות הקולכית ועד ימי הביניים: מצפון, בבובוקוואתי, 200 מטר מהים, נחשפו יישובי דיונות מהמאה השמינית לפני הספירה, ובקברי אמפורות מהמאה החמישית לפני הספירה נמצאה קרמיקה אטית. האוצר מהמאה השלישית שהתגלה כאן בשנת 1907, תכשיטי זהב, כלי כסף וברונזה, חרוזים ומטבעות, שמור בהרמיטאז' בסנקט פטרבורג; ביניהם אינטליו מבדולח עם דמותו של הקיסר הרומי לוקיוס ורוס. יש המתארכים את גילוי האוצר לשנת 1908.

פטרה נזכרת לראשונה בנובלות של יוסטיניאנוס הראשון משנת 535. היא נבנתה כדי לחזק את השלטון הרומי בממלכת לאזיקה, וברשות הקיסר נקראה Petra Pia Justiniana; לפי פרוקופיוס, העיר נוסדה במאמציו של הפקיד הרומי יוחנן ציבוס, שלאחר מכן הטיל פיקוח הדוק על היבוא ללאזיקה, ובכלל זה המלח. הדבר דחף את מלך הלאזים גובאזס אל הסאסאנים, ובשנת 541 פלש צבאו של ח'וסרו הראשון: לאחר הסתערות ראשונה הפילו הפרסים את המגדלים דרך מנהרה שנחפרה בסתר וכבשו את העיר.

בשנת 548 שלח יוסטיניאנוס, הפעם בברית עם הלאזים, את דאגיסתאוס; המצור נמשך עד 549 ללא הצלחה. בשנת 551 החל צבא רומי-לאזי בפיקודו של בסאס במצור שני; לאחר יותר משנה נפלה העיר, ובסאס הרס את המבצר עד היסוד כדי שלא ישוב להיות מטרה לפרסים. אולם הארכאולוגיה של ציחיסדזירי מצביעה על כך שהעיר המשיכה לחיות גם במאה השביעית ואחריה, והחומות תוקנו יותר מפעם אחת. הבישופות של פטרה, שנוסדה במאה השישית, הייתה כפופה לפטריארכיה של קונסטנטינופול; הבישוף יוחנן מפטרה השתתף בסינוד של 692, ובמאה התשיעית עבר כס הבישוף לחינוצמינדה.

הזיהוי של ציחיסדזירי עם פטרה הוצע בשנות ה-1670 בידי הפטריארך דוסיתאוס השני מירושלים, אומץ מאוחר יותר בידי מארי ברוסה ודימיטרי בקראדזה והונח על בסיס מדעי בידי סימון ג'אנאשיה בשנת 1949; חלק מהחוקרים, ובהם סימון קאוחצ'ישווילי, דוחים אותו. בשנת 1745 תיאר כאן הנסיך וחושטי את "מבצר השדים". במלחמת רוסיה–טורקיה של 1828–1829, בספטמבר 1829, הדף כאן אחמד פאשה התקפה של הגנרל הרוסי קרל הסה, ובמלחמת 1877–1878 עצרו העות'מאנים על רמות ציחיסדזירי את ההתקפות הרוסיות של 12 באפריל 1877 ושל 18 בינואר 1878. חפירות גישוש נערכו באתר בשנת 1934 בידי סימון ג'אנאשיה ובשנת 1953 בידי נ. חושטריה, והמחקר השיטתי החל בשנת 1962.

ציחיסדזירי נמצא על חוף הים השחור, 8 קילומטרים דרומית לקובולתי, בין בטומי לקובולתי, כ-15–23 קילומטרים מבטומי. החורבות נמצאות על גבעות החוף הסלעיות של הכפר ומוגנות כשמורת-מוזיאון; בדקו מראש את שעות הפתיחה ואת מחיר הכרטיס. ציחיסדזירי הוא גם כפר נופש קיצי עם חוף ים.