צ'ומלקי

הוא שוכן בגבעות שלמרגלות המדרון הצפון־מזרחי של רכס גומבורי, בגובה 420 מטר מעל פני הים, 4 קילומטרים מגורג'אני.

בימי הביניים היה צ'ומלקי „כפר גדול ומיטיב“ והיה אחת הנקודות החשובות על הדרך צ'לאובני־וולישציחה. בראשונה היה הכפר אחוזה של כס הבישוף של רוסתווי; לאחר מכן הוקדש חלק ממנו לכנסיית האלוהות במרטקופי, אך אריסי צ'ומלקי היו עדיין חייבים לספק לבישוף של רוסתווי דגים ולאסוף עבורו גומא. ממסי מלך הקחים היה צ'ומלקי פטור; הדבר היחיד שדרשה ממנו מלכות המלך היה להביא לשומר העופות של המלך שני נצים מאולפים לציד. את כל שאר המסים היו אנשי צ'ומלקי אמורים לתת לבישוף של רוסתווי, והלוחמים שגויסו מן הכפר היו אמורים לעמוד תחת דגלו. לצורך ענייני החקלאות והצבא היה לבישוף של רוסתווי פקיד מיוחד בצ'ומלקי — מוראווי; לתפקיד הזה נתמנו בני זורבישווילי.

מן המאה השמונה־עשרה החלו להשתקע בכפר אצילים יחידים. הבישוף של רוסתווי כתב לאירקלה השני שבכפר הזה הועברה אחוזת אריסים רבה לידי אחרים שלא כחוק; בתשובה ציווה המלך על המוראווי זורבישווילי שלא תיעשה בצ'ומלקי העברה של אחוזת אריסים בלא חצר המלוכה ובלא הבישוף של רוסתווי. באחוזת האריסים של הכפר החזיקו גם בני אוולישווילי; בני משפחתם ליוו את אירקלה השני במערכה בהודו, וכלוחמיו הנאמנים של המלך קיבלו כאן אחוזת אריסים במתנה. בסדר הכנסייתי היה צ'ומלקי כפוף לבישוף של צ'רמי; לאחר שפורק כס הבישוף של צ'רמי, בשנת 1757, קבעו תימוראז ואירקלה את צ'ומלקי לעדתו של הבישוף של נינוצמינדה.

בשנת 1812, בימי מרד קחתי, התחולל ליד הכפר פעמיים עימות גדול בין המתקוממים ובין חיל השלטון. את הגאורגים הנהיג הנסיך גריגול בן יואנה, שאנשי קחתי הביאו מקרתלי והכריזו עליו מלך. בצד הרוסי נלחמו אצילים גאורגים לא מעטים; בקרב נהרג חתנו של המלך אירקלה, וחטנג קפלנישווילי בן דימיטרי, „שהיה קולונל של הרוסים“, ונפצע המשורר אלכסנדרה צ'ווצ'וודזה, שהיה אז שלישו של הגנרל פאולוצ'י. ניאניה זורבישווילי הראה לרוסים את הדרך שבה הצליחו להיכנס לכפר; אנשי צ'ומלקי, שרגזו על בגידת האצילים, התנפלו על הרוסים והיכו אותם. התנגדותם של אנשי קחתי הייתה עזה כל כך שהמרקיז פאולוצ'י אף הציע להם שלום. בסופו של דבר, בזכות התותחים ובמחיר אבדות ניכרות, גבר חיל רוסיה על המתקוממים — „הייתה בכפר מלחמה חזקה, ושרפו הרוסים את צ'ומלקי“; הנסיך גריגול נמלט לדאגסטן.

בחלקו המזרחי של הכפר נמצאו בעת עבודות בנייה קברי בור מסוף האלף השני לפני הספירה. בצ'ומלקי כנסיות זדצחוולי, המלאכים הראשיים, ארבעים הקדושים המעונים, קוולצמינדה, הקדוש המעונה ומריה הקדושה, וגם מגדל כנסיית ציחיסצקלי.

במפקד 2014 נמנו בצ'ומלקי 3,651 תושבים — 1,811 גברים ו־1,840 נשים. במפקד 2024 חיו בכפר 3,418 תושבים — 1,640 גברים ו־1,778 נשים.