קיסיסחווי

הוא שוכן במדרון הצפון־מזרחי של רכס גומבורי, בגובה 600 מטר מעל פני הים, 5 קילומטרים מתלאווי. בכפר נמצאת כנסיית אם האלוהים מן המאות השישית והשביעית.

הכפר היה מעין מרכז שטח ומנהל ליושבים לאורך נהר הקיסיסחווי כבר במאה השלישית לפני הספירה, כאשר „חווי“, גיא, היה יחידה היסטורית וגאוגרפית ממשית, וקיסיסחווי נחשב ליחידה כזאת. עד המאה השמינית, בטרם קמה נסיכות קחתי והרתי, היה קיסיסחווי מעורב בפועל בחיי המעשה והתרבות של גאורגיה; התקופה הזאת כוללת את הימים שלפני הנצרות ואת ראשית הנצרות, ועל כך מעידים קברי ראשית ימי הביניים שנמצאו בכפר. יש להניח שקיסיסחווי וסביבתו היו אף אחד המרכזים שמהם התפשטה הנצרות בקחתי.

לאחר שהתגבשה נסיכות קחתי לא איבד קיסיסחווי את חשיבותו כמרכז הגיא, אף שבאותה עת היה כפוף מבחינה מנהלית למרותו של הכורואפיסקופוס של קחתי. קיסיסחווי וחלק גדול מגיא נהר הקיסיסחווי היו, בימי ממלכת קחתי ולאחריה ממלכת קחתי והרתי, בין אדמות המנזרים שניהל הכורואפיסקופוס, ולאחר איחודה המדיני של גאורגיה, מן המאה האחת־עשרה, נחשבו שטח של הכנסייה; מאז נמצא קיסיסחווי בין אחוזותיו של מנזר סוותיצחוולי. בראשית שנות ה־1190, לאחר מותו של הקתוליקוס מיקאל, שלא היה רצוי למלכה תמר, החזירה תמר אל הזירה הכנסייתית והמדינית את הקנצלר אנטון גנוליסתוויסדזה והעניקה לו, עם אחוזות אחרות, גם את קיסיסחווי.

בתקופת האחדות היה קיסיסחווי כפר הכותרת של הקתוליקוס של מצחתה; כך נשאר בעיקרו גם לאחר התפרקותה המדינית של גאורגיה. מן המאה השש־עשרה החלה בממלכת קחתי התקיפה של מנזרי קחתי ושל הבתים הפיאודליים הקחתיים על האדמות שהיו של סוותיצחוולי; באותן שנים נכלל קיסיסחווי וסביבתו בתחומי כס הבישוף של צ'רמי, והבישוף של צ'רמי לקח חלק באחוזת האריסים של הכפר, ואת האחוזות שהיו שלו בקיסיסחווי ניהל המוראווי שלו. עם שקיעתה של צ'רמי ביטל המלך תימוראז השני בשנת 1757 את כס הבישוף של צ'רמי וחילק את האחוזות שהיו בידי הבישוף של צ'רמי בין הבישופים של אלוורדי, בודבה ונינוצמינדה; מאותן שנים עבר קיסיסחווי לידיו של הבישוף של אלוורדי. באותה עת היה חלק אחד מאחוזת האריסים של קיסיסחווי מוקדש למנזר הצלב הגאורגי בירושלים — לאחוזות האלה קראו „אדמות קבר המשיח“, ולאריסים שישבו על ההר „אריסי קבר המשיח“, וכך נשארו השטחים האלה גם במחצית השנייה של המאה השמונה־עשרה. אחוזת אריסים קטנה בקיסיסחווי הייתה גם של הבישוף של אלוורדי, של בני קחברישווילי ושל מזכירי ממלכת קחתי.

הכפר מילא תפקיד חשוב במערך ההגנה של הגיא ושל קחתי כולה, במיוחד בימי ההתפרקות המדינית והמצב החיצוני הקשה; החיל שגויס מן הכפר היה חלק מן הדגל הרביעי של קחתי. לאחר שבוטלה ממלכת קרתלי־קחתי והוקם השלטון הרוסי היה קיסיסחווי חלק מנפת תלאווי של גוברניית טיפליס.

בקיסיסחווי ובסביבתו נמצאים מכלול כנסיית בחוטאנתי, מגדל, מכלול הולדתו של יוחנן המטביל, כנסיות האלוהות, אם האלוהים, קוולצמינדה, גיאורגיוס הקדוש ונינו הקדושה, מערות קונדמיאני ובית קברות.

במפקד 2002 נמנו בקיסיסחווי 2,223 תושבים, ובמפקד 2014 — 1,916. במפקד 2024 חיו בכפר 1,842 תושבים — 921 גברים ו־921 נשים.